מעבדה זו מפתחת בדיקות איבחון ומיישמת אותן באיתור שינויים בגנים ספציפיים הקשורים בסוגי הלויקמיות והלימפומות השונים.  אחד מתחומי המחקר בהם מתרכז המחקר הוא במחלת לוקמיה מילואידית כרונית (CML ).  במעבדת  המחקר של פרופ' ד. בן יהודה אותר שינוי מולקולרי של גן ה- able הקשור בהתפרצות המחלה החריפה. מוקד אחר במחקר עוסק בתחום לוקמיה משנית, שהיא אחד הסיבוכים הקשים הקשורים בכימותרפיה או בטיפול בהקרנה.  במעבדה זו הושם דגש על הגנים האחראים על  מערכת תיקון ה- DNA , ולאחרונה נמצא אחד הנתיבים הגורמים ללקוי בגנים אלה. כמו כן במחקר נוסף נמצא לאחרונה גן חדש המקודד לעיכוב חלבוני אפופטוזיס (IAP ).

המעבדה לאנמיות תורשתיות (תלסמיה והמוגלובינופתיות)

פעילות המעבדה לאיבחון מולקולרי של תלסמיה הינה הכרחית במתן איבחון מדוייק של חולים המופנים אליה להערכה של אנמיה.  מחקר בתחום האיבחון המולקולרי של אלפא וביתא תלסמיה נעשה לאורך השנים האחרונות כמו גם הערכה מדוייקת של נשא המחלה עפ"י פרמטרים המטולוגים וכן עפ"י יחסי גנוטיפ-פנוטיפ בחולים.  מחקרים הביאו להבנת הביולוגיה של רגולציית גן הגלובין, והמעבדה ממשיכה במחקר על אנליזה גנטית של אשכנזים נשאי אלפא תלסמיה.  מחקרים אלה מבוצעים על ידי פרופ' א. אופנהיים, פרופ' ד. רונד ודר' ד. פילון.

המעבדה לבדיקות מולקולריות לעמידות לתרופות (MDR )

מעבדה זו בראשותה של פרופ' ד. רונד, מבצעת מחקר בסיסי ובדיקות פונקציונליות לבדיקת עמידות לתרופות על בסיס פעילות הגן 1 MDR. בדיקה זו בוצעה לראשונה בלויקמיות חריפות, מאחר ובמחלה זו הגן הנ"ל נמצא בפעילות גבוהה ונקשר בפרוגנוזה גרועה.  המעבדה ביצעה מחקר על המנגנון התאי האחראי על שפעול גן ה- 1 MDR על מנת להבין מדוע אצל חולים מסויימים תאי הלויקמיה עמידים לכימותרפיה.  במקביל למחקר זה, המעבדה החלה לבדוק את הבסיס הגנטי להתפתחות ממאירויות המטולוגיות, כולל לויקמיה ראשונית ומשנית. המעבדה חוקרת תרומת גנים אחרים כמוCYP3A  , NQ01 ו-FLT3 להתפתחות ופרוגנוזה של מחלות המטולוגיות ממאירות. בדיקה של מוטציה ב- FLT3  מסייעת לרופאים לבחור את הטיפול המתאים לחולים.  כמו כן נעשים מחקרים על השימוש בוירוס SV40 לריפוי גני של מחלות ממאירות.

מעבדת הקרישה

במעבדה זו בראשותו של פרופ' ד. ורון מבוצע מחקר על יחסי הגומלין בין הטסיות לדופן כלי הדם תחת מצבי זרימה פיסיולוגיים. שיטה חדשה בעזרת מיכשור שפותח מאפשר ללמוד יחסים אלה (ראה תחת מחקר יישומי).

מחקרים אחרים בודקים את תפקיד הטסיות ביחסים המורכבים של תאי גידול עם קירות כלי הדם תחת תנאי זרימה. במחקרים נוספים נבדק התפקיד הפוטנציאלי של הטסיות על מרכיביהן באנגיוגנזה.

המעבדה לאיפיון אימונולוגי של לויקמיות,

לימפומות ומחלות המטולוגיות אחרות

מעבדה זו בראשותו של פרופ' א. פיבך מבצעת בדיקות איבחון ע"י שימוש בשיטת אנליזה ב-FACS . בין בדיקות האבחון נמנות בדיקות איפיון אימונולוגי של לויקמיות חריפות, הערכת תנגודת התאים לתרופות (MDR ), איפיון תאי לימפומה ומחלות לימפופרוליפרטיביות, איפיון תת-אוכלוסיות של לימפוציטים, קביעת תאי גזע המופויאטיים, מדידת כדוריות אדומות ורטיקולוציטים המכילים המוגלובין עוברי, מדידת ביטוי אנטיגנים (CD55 CD59 ) על פני כדוריות אדומות ורטיקולוציטים לבדיקת Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria ובדיקות נוספות על פי דרישה מיוחדת.

שימוש זה בשיטת ה-Flow cytometry מאפשר לימוד תהליכים באוכלוסיות תאים שונות וביטויים במחלות ממאירות ושפירות כאחד, החל מלויקמיות ולימפומות והמשך בהמוגלובינופתיות.  השימוש בנוגדנים וראגנטים בשיטה זו מאפשר אנליזה של מחזור התא, כימות ה-DNA, אפופטוזיס ועוד. 

המעבדה לבדיקת המטופואזה

מעבדה זו בראשותו של פרופ' א. פיבך מפתחת שיטות יחודיות לגידול תאים המטופויאטים בתרבית. התאים גדלים במצע חצי-מוצקבצורת מוחשבות או במצע נוזלי כתאים בודדים. בין סוגי התאים הניתנים לגידול בתרבית בשיטות אלו: תאי גזע (Stem cells) , תאים אדומים (Erythroid cells ) ותאי השורה המילואידית (Myeloid cells ).

הפרוצידורה מאפשרת איבחון ובדיקה של מחלות הקשורות בהמטופואזיס לקוי כמו פוליציטמיה,  red cell aplasia ואנמיה ע"ש פנקוני ועוד.  תבנית הצמיחה של  התאים תחת שיטות שונות של תרבית  (בהעדר אריתרופואטין) מראה ליקויים ביולוגיים ומאפשרת דיאגנוזה.  בעזרת תרביות אלה ניתן ללמוד אף על השפעת הטיפול של תרופות שונות, כמו למשל השפעת הידרוקסיאוראה על התבטאות גנים הגמא-גלובין ויצירת המוגלובין עוברי בתאי תלסמיה, או השפעה של גורמי התחלקות על תאי לויקמיה מילואידית חריפה.

מעבדה זו שוקדת על פיתוח שיטה שבה תתבצע העשרה של תאי אב מדם חבל טבור לצורך השתלה.

המעבדה לתרפיה גנטית

המעבדה לתרפיה גנטית בראשותה של פרופ' א. אופנהיים  מבצעת מחקר במספר נושאים (בשיתוף פעולה עם חוקרים בביה'ח הדסה והאוניברסיטה העברית).  עיקר המחקר נעשה בפיתוח ריפוי גני. פותח וקטור חדשני המבוסס על הנגיף SV40 שמיוצר במבחנה מחלבונים מהונדסים של הנגיף. המטרה היא שהוירוס המהונדס ישמש כנשא להעברת גנים לחולה שאצלו קיים גן פגוע, בתקוה שהחדרת הגן הבריא תביא לריפוי מהמחלה.

כמו כן, המעבדה עוסקת בחקר ובחיפוש אחר גנים המשפיעים על ביטוי הגנים לגלובין ומחלת התלסמיה. במסגרת זו נמצא מספר רב של מוטציות של הגנים  לאלפא וביתא תלסמיה והמחקר מראה על מציאותם של גנים נוספים.  במעבדה נעשה מחקר על השוני הגנטי בקבוצות אתניות שונותב ישראל וכן מחקר גנטי על אוכלוסיות העבר בארץ ישראל ע'י טכנולוגיות של DNA קדמוני., מחקר זה יזרוק אור על מקורן של קהילות עתיקות, הקשר הגנטי ביניהן וקרבתם לאוכלוסיית הארץ היום.

מחקר במחלת התלסמיה

מחקר פעיל במחלת התלסמיה מתבצע ע"י דר' ע. גולדפרב, ועיקרו קליני.  הנושאים הנחקרים הינם: מצב של קרישיות יתר בתלסמיה, עומס ברזל וטיפול לסילוק עודפי הברזל, מתן טיפול בסינתזה של המוגלובין עוברי (מחקר משותף עם חוקרים מ- NIH ), פעילות גורמי חימצון ומקרופאגים בתלסמיה, הבנת הפתופיסיולוגיה של מחלת התלסמיה ע'י מדידות רמת ציטוקינים ורדיקלים חמצניים בפלסמה, בעור וברוק,  מחלת עצם ואוסטואופורוזיס בתלסמיה.

מחקרים קליניים

כל תרופה חדשה עוברת שלבים רבים של ניסויים לפני הכנסתה לטיפול שגרתי בחולים.  עוד לפני הבאתה לניסוי בבני אדם, היא נבדקת במשך מספר שנים במעבדות החברה המפתחת.  לאחר מחקר ארוך ומעמיק, יוצאת התרופה לניסוי בבני אדם על מנת לבדוק את יעילותה ובטיחותה.  למרות שישנה אפשרות שתוצאות השפעת התרופה יהיו מאכזבות, החוקרים והרופאים המאשרים את קיום הניסוי מאמינים כי השימוש בה יהיה טוב לפחות כמו תרופות וטיפולים קיימים אם לא טוב יותר. מטרת מחלקתנו הינה להעניק את הטיפול הטוב והעדכני ביותר ע'י שימוש בתרופות החדישות והתוחכמות ביותר ולכן אנו משתתפים בניסויים קליניים רבים ככל שניתן.

חלק מניסויים אלה נעשים  במרכזים רבים, ומתוכננים בקנה מידה לאומית או בינלאומי.  אחרים, בקנה מידה קטן יותר, הינם יחודיים למוסדנו או למדינת ישראל בלבד.

)ראה פירוט הניסויים הקליניים המבוצעים במחלקתנו תחת הפרק "טיפולים חדשים וניסויים קליניים").

מחקר יישומי

מערכת ה- CPA  (Cone and Plate(let) Analyzer ) – שיטה ומכשיר יחודיים לבדיקת תפקודי טסיות ליד מיטת החולה:

מערכת ה- CPA, שפותחה במחלקתנו, ע"י פרופ' ד. ורון, מצטיינת ביכולתה לבדוק תפקודי טסיות בתנאים פיסיולוגיים (כולל דם מלא וזרימה). הבדיקה מבוצעת בדגימה מזערית של דם מלא (0.1 מ"ל) ואורכת כ-5 דקות בלבד. שיטה זו בודקת הידבקות ואיגור טסיות על גבי משטח תרומבוגני, בתנאי זרימה פיסיולוגיים.

המדדים הנ''ל מבוטאים באופן כמותי באמצעות מערכת עיבוד תמונה ממוחשבת המהווה חלק אינטרגרלי מהמכשיר.  בדיקות באמצעות ה- CPA אפשרו לבצע סדרת מחקרים בסיסיים וקליניים. העבודות הבסיסיות כוללות איפיון אינטראקציות של טסיות הדם עם דופן כלי הדם בתנאי זרימה ובמצבי מחלה כולל טרשת עורקים, סרטן וזיהומים חידקיים. 

יישומים קליניים של המערכת כוללים אבחון מחלות דמם מולדות כגון מחלת וון-וילברנד ותרומבואסתניה, אבחון מצבים עם נטיה לתרומבוזיס כגון סכרת, מחלות לב ועודף שומנים וכן ניטור טיפולים תרופתיים ע'י מעכבי טסיות. מחקרים קליניים נוספים מתקיימים כעת בתחום היציבות לאספירין, ניתור הטיפול בחולים העוברים צינתור, ניתור מנותחי לב ועוד.

מערכת ה- CPA מהוה פריצת דרך בתחום האבחון ומעמידה לרשות הרופא כלי יעיל וזמין לאבחון הפרעות בתפקוד הטסיות ולניתור טיפולים אנטי תרומבוטיים.