מעבדת המטולוגיה מצויידת במיכשור המתקדם ביותר על מנת לענות על צרכי לקוחותינו. אנו מספקים שירותי מעבדה נרחבים, מדוייקים, מהימנים ומהירים. הדיוק והמהימנות נבדקים בקפדנות תוך עמידה בדרישות בקרות האיכות המקובלות בעולם. צוות הרופאים ועובדי המעבדה שוקדים על הכנסת והטמעת בדיקות חדשות, שוב בהקפדה על האיכות על מנת לספק את התוצאות המדוייקות ביותר שעל פיהן מתקבלות החלטות טיפוליות.
להלן רשימת בדיקות המעבדה המבוצעות ביחידות השונות, כולל תיאור קצר של הבדיקה והערך האבחנתי-טיפולי שלה. לנוחיות הקורא, חילקנו את הבדיקות לפי הסעיפים הבאים:
א. בדיקות דם שגרתיות (פרט לבדיקות קרישה).
ב. בדיקות שגרתיות המבוצעות על דגימה ממח עצם או נוזל שדרה
ג. בדיקות מערכת הקרישה, הטסיות וקרישיות היתר.
ד. בדיקות הקשורות בתלסמיה.
ה. בדיקות הקשורות בממאירויות.
ו. בדיקות מיוחדות לנושא אנמיה ומצבים אחרים.
האחראית על המעבדות ההמטולוגיות הינה גב' אסתי חי-עם. ניתן
להשיגה בטל. -6776722 או 050-7874514 לכל בירור או התייעצות בתחום המעבדה.
א. . בדיקות דם שגרתיות
שאלות "טריויה"
מהי ספירת דם?
בספירת הדם נספרות הכדוריות הלבנות שתפקידן להלחם בדלקות, הכדוריות האדמות המכילות המוגלובין המעביר ומספק חמצן לרקמות הגוף, הטסיות שתפקידן בעצירת דמם כאשר הן מתפקדות כראוי ונדבקות האחת לשניה, והרטיקולוציטים המשמשים מדד לייצור הכדוריות האדומות במח העצם.
מה קורה כאשר –ספירת הכדוריות האדומות נמוכה?
כאשר ספירת הכדוריות האדומות נמוכה מסיבה כלשהי, מן הסתם גם רמת ההמוגלובין יורדת, ואז התחושה היא תחושת עייפות או קוצר נשימה. הלב, המשמש כמשאבה עובד קשה יותר על מנת שיוכל לספק את דרישות החימצון באברים השונים. מצב זה הוא של חסר דם (אנמיה) ויש לבדוק מה מקורה.
ספירת הכדוריות האדומות גבוהה?
מצב אפשרי שיש לבדוק מה גרם לו.
ספירת הטסיות נמוכה?
כאשר ספירת הטסיות נמוכה, עלול להיווצר מצב של נטיה לדמם, ויש לבדוק מה גרם לירידה במספר הטסיות. לעיתים מספר הטסיות תקין אך תפקודן לקוי, וגם זאת יש לבדוק.
מה הם ערכים נורמלים?
ערכי המעבדה הנורמליים הם תוצאה של מבחנים סטטיסטיים מקיפים ביותר, שכוללים קבוצות גדולות מאד של נבדקים. רוב תוצאות בדיקות הדם של המטופלים יהיו בתחום התקין. ישנן קבוצות אנשים שהערכים של ספירת הדם שלהם יהיו נמוכים או גבוהים מהערך הנורמלי – אך מצב זה הוא תקין עבורם. באם הינך מקבל טיפול כלשהו והתוצאות אינן בתחום המקובל כנורמלי - הרופא המטיפל חייב להיות בתמונה.
מה קורה כאשר ספירת הכדוריות הלבנות נמוכה?
מצב זה אפשרי – יש לבדוק מה גרם לו, ועלול להיווצר מצב בו הגוף אינו מסוגל להילחם בזיהומים. מצב זה שכיח ביותר במטופלים המקבלים טיפול כימותרפי, וברוב המקרים המצב הוא זמני. בכל מקרה הרופא המטפל חייב להיות בתמונה!
מה קורה כאשר ספירת הכדוריות הלבנות גבוהה?
ברוב המקרים ספירת הכדוריות הלבנות גבוהה כתגובה למצבי דלקת. ישנם מקרים בהם ספירה לבנה גבוהה עלולה להצביע על מצב ממאיר והרופא המטפל חייב להיות בתמונה.
ספירת דם מלאה (CBC ) – ספירת הדם היא הבדיקה הראשונית המספקת מידע על מצבו הבריאותי של המטופל, בהתבסס על מספר מרכיבים. היא יכולה להצביע על מצבים רבים שאינם תקינים, כמו למשל, דלקת, ממאירויות במערכת הדם, דימום וסתי כבד,
דימום פנימי ובעיות בקרישת הדם או במערכת הטסיות.
ספירת רטיקולוציטים – ספירת כדוריות האדומות החדשות הנוצרות כל יום הנמדדת ע'י מכשיר אוטומטי לספירת הדם (קולטר).
משטח דם היקפי: טיפת דם אותה מניחים על זכוכית נושא ומורחים בשכבה דקה נצבעת במכשיר מיוחד אוטומטי. לאחר הצביעה המיוחדת משטח הדם נבדק מתחת למיקרוסקופ ע"י הרופא ההמטולוג המומחה, היודע להעריך את צורתן של הכדוריות הלבנות, האדומות טסיות הדם.למרות שמכשירי הספירה האוטומטיים מהדור החדש מתוחכמים מאד הרי שאין תחליף להסתכלות המומחה, אשר יחד עם תוצאות אחרות יודע לתת משמעות למראה המשטח. ברוב המקרים האבחנה נעשית לאחר התבוננות במשטח הדם ההיקפי.
שקיעת אריתרוציטים או "שקיעת דם": דם הנלקח במבחנה מיוחדת בה חומר מונע קרישה מעורבב היטב ולאחר מכן מעמידים את המחבנה למשך שעתיים בעמודה מיוחדת עם שנתות. לאחר שעה מודדים את מספר המילימטרים שהכדוריות האדמות שקעו – וזוהי התוצאה של השקיעה לאחר שעה. לאחר שעה נוספת חוזרים על הקביעה. המהירות בה הכדוריות האדומות שוקעות נקבעת ותלויה בריכוז של מספר חלבונים שריכוזים בפלסמה עולה במהלך מחלה חריפה. שקיעת דם מוחשת הינה סימן, אמנם לא ספציפי, אך מאד רגיש, לנוכחות מחלה אורגנית כלשהי.
מוטולסקי:זוהי בדיקה המבוצעת על דם היקפי ומהוה בדיקת סקירה לנוכחות חסר אנזים G6PD . זהו חסר גנטי הנפוץ ביותר בין יוצאי המזרח התיכון, בעיקר בקרב הכורדים. מאחר וחסר זה קשור בכרומוזום X, הוא בא לידי ביטוי יותר אצל גברים. כתוצאה מהחסר באנזים זה, כדוריות הדם האדומות אינן יכולות לתקן את עצמן תחת מצבים של חסר חמצן. ישנם מספר מצבים כמו חשיפה למאכלים מסויימים (פולי פבה, "פול") או צריכת תרופות (כינין, תרופות המכילות סולפה) הגורמים להמוליזה והורסים את כדוריות הדם האדומות בצורה קשה. חשוב ביותר לבני משפחה בעלי היסטוריה של רגישות לפולי פבה להיבדק על מנת לודא באם הם נשאי תכונה זו. בדיקת מוטולסקי נותנת את התשובה, ובמידה והינה חיובית, על הנשא להתייעץ עם המטולוג לקבלת מידע מדוייק באשר לתרופות או מאכלים מהם צריך להמנע.
הבדיקה בוצעה עד לא מכבר במעבדה ההמטולוגית ורופאי מרפאתנו ישמחו לתת מידע ויעוץ בנושא זה.
ב. בדיקות דם שגרתיות
המבוצעות על מח עצם או נוזל חוט שדרה:
ציטוספין של נוזל חוט שדרה: בחולי לויקמיה מסוג (ALL ) ובמספר סוגים של לימפומה, ישנה מעורבות של מערכת העצבים המרכזית עם המחלה הממארת, והדבר מעלה בעיה טיפולית. בדיקת הציטוספין הינה מכשיר לבירור קיום מעורבות כזו. בעזרת צנטריפוגה מיוחדת התאים מנוזל השדרה מתרכזי בנקודה על גבי זכוכית הנושא. המשטח נצבע ונבדק תחת מיקרוסקופ על ידי מומחה. בדיקת ציטוספין יכולה לבדוק נוזלי גוף אחרים כגון נוזל פלוירלי אשר מצטבר במצבי מחלה שונים. ניתן על ידי כך לקבוע האם התאים תגובתיים או ממאירים.
ג. בדיקת מערכת הקרישה:
ניתן לסווג את בדיקות מערכת הקרישה על פי החלוקה הבאה:
*בדיקות לבירור נטיה לדמם שמקורה במערכת הקרישה
*בדיקות לבירור נטיה לדמם שמקורה במערכת הטסיות.
*בדיקות לאיתור נטיה לקרישיות יתר.
ישנו מגוון רחב של סיבות לבדיקות הקשורות במערכת הקרישה. חלק מהבדיקות מבוצעות באופן שגרתי לפני ניתוחים, ובמידה ומתגלה בעיה במערכת הקרישה, מבוצעות בדיקות מתוחכמות יותר לאיתור מדוייק של הבעיה. חלק מבדיקות אלה מבוצעות במידה ויש חשד לבעיית דימום כמו בעת פציעה קשה או במצב של וסת כבדה. לחילופין בדיקות אחרות מבוצעות במידה ויש חשש להפרעה כלשהי הגורמת לקרישת דם מוגברת (תרומבוזיס). כאמור, במידת הצורך נעשות בדיקות מתוחכמות על מנת לאפשר לרופאים המטפלים לספק את הטיפול הנכון.
בדיקות שגרתיות:
זמן פרותרומבין (PT ) – בדיקה זו מבוצעת באופן שגרתי בחולים רבים לפני התערבות ניתוחית מכל סוג, וכן בקבוצת מטופלים בנוגדי קרישה הניתנים דרך הפה (קומדין, סינתרום).
הבדיקה מבוצעת ע'י הוספת חומר המפעיל את מערכת הקרישה במקום מסויים וקביעת הזמן בו נוצר קריש הפיברין. ליצירת קריש הפברין נדרשת סידרת חלבונים, בכמות מספקת, וחסר (מוחלט או חלקי) של אחד מהם יגרום לעיכוב ביצירת קריש הפיברין. התוצאה המבוטאת בשניות ניתנת בהשוואה לזמן בו נוצר קריש דם בדגימת סטנדרט נורמלי.
חולים המקבלים תרופות המונעות יצירת קרישי דם בגופם, חייבים להתאים את מינון התרופה כאשר המדד הוא ערך INR (International normalized Ratio ).
כיוון שתגובות מטופלים לטיפול הן שונות, הטיפול והמינון חייבים להיות יחודיים למטופל, ועליו להיות במעקב מומחה לנושא זה. המומחה במחלקתנו הינו פרופ' דוד ורון, מנהל יחידת הקרישה ויועץ במרפאת הקרישה.
זמן תרומבופלסטין חלקי (PTT ) : זוהי בדיקה נוספת המבוצעת באופן שגרתי אצל חולים לפני ניתוח או במטופלים בנוגד קרישה – הפרין, על מנת לנתרו. בטיפול בחומר מונע קרישה
|