בדיקת הדם המשולשת נעשית בשבועות 16-20 להריון (שבועות 17-18 הם המומלצים).

הבדיקה כוללת שלושה חלבונים:

ý      חלבון עוברי - AFP

ý      גונאדוטרופין שליתי - HCG

ý      אסטריול בלתי קשור - UE-3

שלושת החלבונים האלה נמצאים בדם האשה בדרך כלל רק בהריון, רמתם משתנה בשלבי ההריון השונים.

באמצעות בדיקת שלושת החלבונים האלה ניתן לאבחן את מרבית העוברים שלהם מומים פתוחים במערכת העצבים המרכזית או בדופן הבטן,  כ 70% מהעוברים שלהם תסמונת דאון, כ 50% מהעוברים בעלי שינוי כרומוזומלים אחר, ולעיתים מומים אחרים ומחלות נדירות.

אצל 90% מהנשים הנבדקות מתקבלת תוצאה תקינה בבדיקת הדם המשולשת.

תוצאת בדיקת הדם המשולשת כוללת רמה של כל אחד משלושת החלבונים ודרגת סיכון משוקלל לעובר עם תסמונת דאון.  סיכון משוקלל זה מחושב על פי גיל האישה ותוצאות שלושת החלבונים.

בסיכון משוקלל של 1:380 ומעלה, אנו נזמין את האשה לייעוץ ונמליץ לשקול בדיקת מי שפיר.

במקרה שרמתו של אחד משלושת החלבונים חריגה, גם ללא עליה בסיכון המשוקלל, תוזמן האשה לייעוץ ולהסבר משמעות התוצאות.

במקרה שמדובר בהריון רב עוברי, התוצאה מחושבת לכל עובר בנפרד, ומהימנותה קטנה יותר מאשר בהריון חד עוברי.

בדיקת הדם המשולשת אינה נותנת אבחנה סופית.  האבחנה הסופית נעשית בבדיקת מי שפיר או בבדיקת אולטרהסאונד.

בדיקה זו אינה מגלה את כל המומים. תוצאה תקינה מורידה  סיכון לעובר עם תסמונת דאון ומומים פתוחים במערכת העצבים המרכזית.

יש לציין כי משרד הבריאות ממליץ לכל אישה שהרתה כשמלאו לה 35 שנים לבצע בדיקת מי שפיר.