צמחי מרפא ותבלין - ר'

רוזמרין (Rosemary)

בן למשפחת השפתניים. יליד חופי הים התיכון, גדל כשיח בגינות נוי.

היוונים הקדמונים השתמשו בעלי הרוזמרין כקמע נגד כישוף וכהגנה בפני מחלות. בכנסיות בימי הביניים פוזרו ענפי רוזמרין בין הספרים להרחקת מזיקים.

מכיל חומרי טבע רבים ומגוונים ולהם השפעות פיזיולוגיות רבות. הרוזמרין מכיל חומצות נוגדות חמצון, כמו חומצה רוזמרינית וחומצות פנוליות אחרות. נחשב כאנטיספטי ודוחה מזיקים הודות לשמן האתרי העשיר בבורנאול (borneol), קאמפור (camphor), cineole ועוד. פעילות חשובה נוספת היא שיכוך כאבים הודות לפלבנואידים, המעכבים יצור פרוסטגלנדינים.

ידוע כממריץ כלי דם ומשפר זרימת דם על ידי מניעת קרישים בתוך כלי הדם. בשימוש חיצוני נמצא רוזמרין יעיל בטיפול בעקיצות של חרקים שונים, רפוי פצעים וחיזוק שורשי השיער. השמן האתרי נמצא יעיל כחומר דוחה כינים. בתעשייה משמש השמן במוצרי היגיינה וקוסמטיקה.

בנוסף לאמור לעיל, לרוזמרין חשיבות קולינרית רבה – הוא מוסיף ארומה לכל תבשיל. עליו המיובשים משמשים כתבלין לסטייקים, מאכלי דגים וירקות ומרקים למיניהם. גבעוליו משמשים כשיפודים.