צמחי מרפא ותבלין - א'

אוכמניות (Vaccinium Myrtillus, Blueberry)

האוכמניות, הגדלות על שיחים שנפוצים בארה"ב, אירופה ואסיה, ידועות מהמאה ה- 16 כמחטאות דרכי שתן ומרפאות שלשולים. השימוש הרפואי הוא לפי חלקי הצמח, הפרי והעלים. למרכיבים הכימיים כמו האנטוציאנוזידיים השפעה פיזיולוגית, והם נחשבים כמיצבים חלבון הקולגן בגוף ומונעים הריסתו בתהליכי דלקת הקשורים לסחוס, רקמת חיבור ועצמות.

* האנטוציאנוזידיים הם אנטי אוקסידנטים המנטרלים רדיקלים חופשיים.

* מונעים סינתזה ושחרור של תרכובות מעודדי דלקת כמו פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים.

* מחזקים נימי דם ומשפרים זרימת דם ברגלים.

* מפחיתים חדירות של Blood Brain Barrier, ועל ידי כך אין מולקולות גדולות וטוקסיות חודרות לתאי המח.

* אנטי PAF - מונעים התלכדות של טרומבוציטים.

* משפרים לחץ תוך עיני אצל חולי גלאוקומה.

* מונעים התפתחות קטראקט בקרב חולי סוכרת II.

* עוזרים בהורדת רמות של חומצה אורית אצל חולי גאוט.

* שימוש בעלי האוכמניות יעיל בהורדת רמות סוכר אצל סוכרתיים מסוג II.

* בגלל הריכוז הגבוה של הטנינים משמשים האוכמניות והעלים כעוצרי שלשול.

* בגלל ריכוז גבוהה של ויטמין C, חומצה ציטרית ומאלית משמשים העלים לטיפול בכיבים בפה ודלקות בחניכיים, וכמובן יעילים ביותר בדלקות כרוניות בדרכי השתן.

אזהרה !  חולים סוכרתיים הנוטלים אינסולין ותרופות חייבים להיוועץ באיש מקצוע לפני נטילת משרה העלים.

אונה דה גטו (ידוע גם בשם "ציפורני החתול", Cats Claw)

Uncaria Tomentosa ממשפחת הפואתיים, גדל בר ביערות הגשם בפרו. ברפואה העממית השתמשו האינדיאנים בצמח לטיפול במגוון רחב של מחלות זיהומיות בדרכי העיכול, מחלות מפרקים וכצמח אנטי סרטני.

עם זאת, אין הוכחות מדעיות חותכות לתכונות המיוחסות לצמח. בעבודות שנעשו בשנים האחרונות באירופה ובארה"ב בודדו אלקלואידים כמו Isopteropodine, המעכב הצמדות טסיות הדם ועל ידי כך מונע טרומבוסות בכלי הדם. אלקלואיד אחר שבודד הוא ה-Oxinodle, שבכוחו לחזק המערכת החיסונית על ידי ייצור מוגבר של מקרופגים וגרנולציטים. חומרים אחרים שבודדו מהצמח הם הסטרואידים הצמחיים ופוליפ נולים, שנותנים לצמח את התכונות האנטי דלקתיות והאנטי אוקסידנטיות שלו ומכאן השימוש בו כצמח אנטי סרטני. נמצא, שהצמח הוא אנטי וירלי יעיל, כך שיעילותו נבדקת בטיפול ובעיכוב מחלות וירליות כמו Aids והרפסים שונים כמו Herpes Zoster. לאחרונה נפוץ השימוש בצמח בקרב חולים המקבלים הקרנות, כי נמצא שהשימוש מעלה רמות לימפוציטים בדם.

באירופה המטפלים נמנעים להמליץ על השימוש באונקריה במקביל לתרופות הורמונליות כמו אינסולין או חיסונים כלשהם. ההמלצות הן להימנע בשימוש בזמן הריון והנקה.

אזוב (Syrian Majoran)

צמח תבלין ממשפחת השיפתניים. ידוע בשימושיו הרבים עוד מימים קדומים כצמח מחטא. שימש במצרים הקדומה בתהליכי טהרה, כמו טהרת המת. השומרונים משתמשים באזוב עד היום כחלק מטקס הקרבת הקורבנות. השימושים בו מגוונים ברפואה העממית המקומית, ושונה מעדה לעדה בהתאם לפולקלור העדתי. הערבים משתמשים בו כסגולה למחשבה בהירה ומסלק רוחות רעות. הם מרפדים נעליהם בעלי אזוב לטיפול בפטריות ברגליים ולחימום הרגליים החורף. אצל התימנים נפוץ השימוש להקלה על צירי לידה, אצל צפון אפריקאים משמש כמרפא בכאבי בטן, שיניים ואוזניים.

אפשר לייחס כל זאת ברפואה המודרנית לפנולים כמו התימול וקרבקרול, הידועים כאנטי פטרייתיים ואנטי דלקתיים. השמן האתרי טימול, בשילוב עם צמחים שונים, משמש כבסיס לתרופות שונות כמו משחה אנטי פטרייתית, בתערובות אחרות, תמיסות חיטוי לפה להפגת גזים והרפיית עוויתות במערכת העיכול. חליטת העלים משמשים להרחקת פרזיטים ותולעים ממערכת העיכול, מיצוי העלים בשמן נמצא יעיל ביותר לטיפול בהצטננות ושיעול טורדני.

מתוך:

- ניסים קריספיל, ילקוט צמחים של א"י,

- צמחי מרפא של א"י של פרופ' דן פלביץ וד"ר זוהרה יניב, הוצאת תמוז 1991.

אכילאת אלף העלים (A. millefolium)

צמח בר ממשפחת המורכבים עם פריחה צהובה, לבנה וריחנית. העלים והפרחים יעילים בשימוש רפואי. הצמח מכיל שמן אתרי מסוג בורנאול, אזולן, קומפור, היעילים במיוחד כעוצרי דימום ומרפאים פצעים.

* פלבנואידים - ביניהם הקוורצטין- אנטי וירלי ומחזק כלי דם.

* חומצה סליצילית, המרגיעה כאבי מפרקים, ולה השפעה מקלה על הצטננויות ושפעת.

* קומרנים שהם נוגדי קרישה.

* טאנינים- עוצרי שלשול עם פעילות אנטי בקטריאלית ואנטי וירלית.

* שימוש בעלי הצמח ממריץ עיכול ומסדר מחזור חודשי.

קיימים סוגים נוספים של אכילאה עם מרכיבים כימיים דומים בשינויים קלים:

* אכילאה ריחנית - Archillea fragram tissima. הבדואים בנגב משתמשים במרתח העלים להורדת חום ושותים המשרה לכאבי בטן, להסדרת מחזור חודשי, שותים משרה העלים במשך 14 יום.

* Santolina – משתמשים בה בעיקר להורדת יתר לחץ דם, להורדת רמות סוכר בדם והקלה במחלות דרכי נשימה, הצטננות ושיעול חריף. המיעוטים בארץ נוטלים אכילאה למיגור תולעים במעיים.

אזהרה! יש להימנע משימוש באכילאה בזמן הריון.

אכינצאה (Echinacea/Coneflower)

האכינצאה משתייכת למשפחת הצמחים המורכבים. קיימים סוגים שונים של אכינצאה, הנפוץ ביניהם הוא הארגמנית - פורפוראה.

צמח זה נולד וגדל בצפון ארה"ב. השבטים האינדיאנים השתמשו בצמח כתרופה עממית במגוון רחב של מצבי חולי. בחמישים השנים האחרונות גברה ההתעניינות בצמח בשל תכונותיו המרפאות. את סגולות הריפוי שלו מייחסים למרכיבים הכימיים הפעילים של הצמח, כמו פוליאצטילנים אנטיביוטיים, טרפנים בשמן האתרי, גליקוזידים, אינולין ועוד.

האכינצאה נמצאה יעילה בטיפול בזיהומים וירליים וחיידקים בדרכי הנשימה העליונות, כמו הצטננות, דלקות גרון, סינוסיטיס, דלקות בחניכיים ואפטות בפה. בתוספת צמחים אחרים ניתן לטפל באמצעותו בהצלחה במחלות דרכי השתן. מעל כל התכונות התרפויטיות והשימושים באכינצאה כצמח מרפא, החשוב ביותר הוא העובדה, שהוא מתפעל ומזרז מערכת החיסונית. במחקרים שנעשו בנושא נמצא, שאכינצאה גורמת להפעלה של תאי T, מעודדת ריבוי כדוריות דם לבנות מסוג גרנולוציטים ומקרופגים, מגבירה ייצור חומצה היאלורנית בתאי הגוף, המונעת חדירת פולשנים לתא. הפעילות האנטיוירלית של הצמח מתבטאת בזירוז ייצור אינטרפרון וחומרים אחרים כולל TNF (Tumor Necrotic Factor), שהוא בעל חשיבות בתנגודת הגוף לתאי סרטן.

השימוש באכינצאה יעיל בהצטננות, במניעת שפעת ומחלות דרכי נשימה הנובעות מאלרגיה. כמו כן נמצאה יעילה במקרים של לויקופניה אחרי טיפולים כמותרפים וטיפולים בהקרנה, טיפול בנגעי עור מזוהמים כמו אקזמה, כיבים אצל חולים סוכרתים.

אזהרה: כמויות גדולות של אכינצאה יכולות לגרום לכאבי ראש וסחרחורת.

מתוך: צמחי מרפא ברפואה המודרנית, ד"ר מינה פארן, אקדמון 1997.

אמיתה קייצית (Ammi Kisnega)

צמח חד שנתי ממשפחת הסוככיים. השימוש בפירות הצמח ידוע מימי קדם לטיפול במחלות עור. המצרים הקדמונים השתמשו בפירות להכנת תרופות לטיפול באסטמה. ערביי הארץ משתמשים בצמח כמשכך כאבים הנגרמים מאבנים בכליות, זיהומים בדרכי השתן, שרירים מכווצים ואנגינה פקטוריס.

מכיל קוורצטין, קהלין וויסנגין, המשפיעים פיזיולוגית בהרפיית שרירים חלקים שונים כמו צינורות הנשימה ושרירי העורקים הכליליים. בזמן תעוקת לב נרפים השרירים על ידו, וישנה זרימת דם טובה יותר ללב. הפלבנואידים, כמו קוורצטין שמצויים בפירות, מפחיתים ייצור היסטמין בתאים ומפחיתים ייצור לויקוטרינים (תאים מחוללי דלקת), ומכאן השימוש באמיתה קיצית כצמח אנטי אלרגני. היום מכינים מהצמח תרופה אנטי אלרגית- לימודל.

לא ידועות תופעות לוואי ואינטראקציות עם תרופות אחרות.

אסטרגלוס קדד

צמח מרפא סיני, גדל בעיקר בצפון סין. השימוש הוא בשורש, מצמח שיובש בין 7-4 שנים. ידוע מזה אלפי שנים במזרח כצמח מחזק במקרים של (מחסור באנרגיה צ'י): עייפות, חולשה, חוסר תאבון. עוזר לגוף להתגבר על מצבים שונים וקשים, החלה בהצטננות עיקשת ונשנית וכלה במערכת חיסונית כושלת.

מחקרים על חולי סרטן, המקבלים הקרנות או טיפולים כימותרפיים, הראו השפעה חיובית על המערכת החיסונית, עלייה בספירה הלבנה והרגשה כללית טובה יותר. מחקרים בתרביות רקמה הראו עליה ב- 50% בתוחלת החיים של התאים.

בעבודה שנעשתה בקרב חולי דיאליזה הראו, שקבוצת החולים שקבלה מיצוי אסטרגלוס חלו פחות מזיהומים חוזרים לעומת אלו שלא קבלו הצמח.

בשל המרכיבים הקיימים בו, כמו ספונינים, טריטרפנים, אלקולואידים, גלוקוזידים, ידוע הצמח כאנטי וירלי, אנטי דלקתי ואנטי פטרייתי, משכך כאבים וסותר רעלים. הצמח מעודד ייצור אנטרפרון בגוף ומעודד יצירה ופעילות של מקרופגים, להם תפקיד חשוב בתנגודת הגוף לנגיפים למיניהם. מחזק מערכת החיסונית על ידי כך שעוזר לגוף להגדיל מספר תאי Stericell במח העצמות ובמערכת הלימפתית ומזרז הפיכתם לתאי חיסון פעילים.

מתוך:

- צמחי מרפא סיניים - אפי כפיר, הוצאת אפי כפיר, 1994.

- ד"ר מינה פארן- סדרת הרצאות.

- Sun y. Hersh EM, Talpaz M, Lee SL, Wong W, Loo TL, Mavligit GM. Immune restoration and /or augmentation of local graft versus host reaction by traditional Chinese medicinal herbs. Cancer 1983 jul 1: 52 (1) : 70-3.

- Sinclair S. Chinese herbs: a clinical review of Astragalus, Ligusticum, and Schizandrea. Altern Med Rev 1998 Oct ; 3 (5) : 338-44.

ארניקה (Arnica Montana)

צמח ממשפחת המורכבים, בעל פרחים צהובים רעילים. מכיל פלבנואידים ושמן אתרי תיצול, שנותן לו את התכונה האנטיספטית. פועל כמשכך כאבים ונוגד כאבים ראומטיים תודות לאסטרין של Helenalin, הידועים כאנטי דלקתיים נוגדי דלקת מפרקים ומשככי כאבים. מרכיבים כימיים נוספים - טאנינים וקרוטנואידים. הפעילות של ארניקה היא שיכוך כאבים, טיפול בנקעים ובמצבים אחרים של טראומות. נמצא יעיל ביותר בהורדת נפיחויות ובצקות כתוצאה משבר או נקע, מתאים לטיפול בדליות ברגליים, טרומבוזה ודלקת בכלי הדם. מקל על כאבי שרירים ומתיחות.

אזהרה! השימוש הוא חיצוני בלבד, אין להשתמש בצמח על פצע פתוח.