מחלות לב וכולסטרול

מחקרים רבים מצביעים על קורילציה ישירה בין ירידה בתחלואה ובתמותה עקב מחלות לב לבין רמת כולסטרול ורמת LDL כולסטרול בדם: ירידה בשיעור של 1% ברמת הכולסטרול בדם מפחיתה ב – 2% את הסיכון ללקות במחלת לב.(1)

המטרה העיקרית של הטיפול בהיפרכולסטרולמיה הינה להוריד את רמות ה-LDL כולסטרול, מאחר שהוכח, שהוא הגורם הטרשתי הליפידי החזק ביותר. מטרת הטיפול היא להוריד את רמות ה-LDL כולסטרול מתחת ל – 160 מ"ג % באוכלוסיה עם פחות משני גורמי סיכון. קיימות עדויות לכך, שכולסטרול במזון מגביר את האפקט ההיפרכולסטרולמי של חומצות שומן רוויות בדיאטה. עבודות אפידמיולוגיות אף מראות שהכולסטרול שבדיאטה מעלה סיכון של מחלת לב איסכמית גם מעבר לאפקט ההיפרכולסטרולמי שלו. (2)

Beker Met al במאמרו משנת 1994 מציין ש- 32% מהגברים ו- 27% מהנשים בארה"ב זקוקים להתערבות טיפולית ברמות הכולסטרול. על מנת להפחית את הוצאת הטיפול ולאור חשיבות הנושא גדל משקלו של הטיפול הדיאטטי ופעילות גופנית.(3)

ישנם מחקרים רבים שבדקו את השפעתם של שינויים תזונתיים על הסיכון למחלות לב קרדיווסקולריות. ה – Oslo study diet הינו מחקר גדול שבדק את השפעתה של ההדרכה התזונתית ושל השינוי בהרגלי אכילה על רמות הכולסטרול ועל הסיכון לחלות במחלות לב. המחקר נעשה על 16,202 גברים באוסלו בין הגילאים 40-49 שנים. ההדרכה התזונתית כללה: הפחתה בכמות השומן הרווי והכולסטרול ועליה בצריכת השומן הרב בלתי רווי. הממצאים היו שרמות הכולסטרול בדם ירדו ב- 90% בגברים בקבוצת הניסוי, והיתה ירידה של 47% בהארעות מחלות לב קליניות כעבור 60 חודשי ניסוי.(4)

ניסויים קליניים נעשים בדרך כלל על פרטים ספיציפיים, לעיתים במחלקות מטבוליות או אנשים הנמצאים במעקב במרפאות חוץ, השאלה שנשאלת היא האם ניתן להשליך את תוצאותיהם של המאמרים הללו על האוכלוסיה הכללית? בשנת 1997 פורסם Meta analysis שבדק את השאלה הנ"ל. האנליזה נעשתה על מחקרים אקראיים מבוקרים ובדקה האם התערבות תזונתית יכולה לשנות את הדיאטה ואת גורמי הסיכון למחלות לב קרדיווסקולריות. נבדקו 17 מחקרים בהם הדרכה תזונתית היתה המניעה הראשונית למחלות כרוניות.(5)

מסקנות הסקירה הן שהדרכה תזונתית יכולה להביא לשינוי בדיאטה ולירידה מתונה בגורמי סיכון בקרב מבוגרים בריאים.אין הוכחות חד משמעיות לגבי השפעת מידת ההתערבות התזונתית, אך החומר מציע אפשרות שגישה פחות תדירה יכולה להיות יעילה כמו אחת שמערבת יותר אמצעים. ה- compliance להמלצות התזונתיות היה מושפע מגודל הסיכון הקיים במחלה עצמה ומאופי ההתערבות.

מחקר נוסף שפורסם ב- 1996 בדק את השפעתה של ההורדה בצריכת השומן הרווי על הארעות ועלות מחלות לב בארה"ב. המחקר עשה שימוש במודלים על מנת להעריך את תחזית הסיכון והעלות של מחלות לב קורונריות סימפטומטיות בקרב אנשים שכעת בריאים ממחלה זו.

על פי המודל התחזית להארעות מחלת לב היא הערכה ש- 3 מיליון איש מתוך הקוהורט הנבדק יפתחו מחלת לב ב- 10 שנים הקרובות. כמחצית מהמקרים יתרחשו בקרב אנשים עם רמות כולסטרול בין 5.17 ל- 6.16 mmol/l וכ- 2/3 יתרחשו בקרב גברים. התצפית היא שהורדת צריכת השומן הרווי כאחוז מכלל האנרגיה ב- 1-3% יביא לירידה בהארעות מחלות הלב ב- 32,000 עד 99,700 מקרים במהלך ה- 10 השנים הבאות. הורדת צריכת השומן הרווי ב- 1-3% יביא לירידה בהוצאות הרפואיות של מערכות הבריאות ב- 754 מיליון עד 2.3 ביליון דולר ב- 10 שנים הקרובות.(6)

עמדת ה- ADA לגבי תפקיד התזונה בתוכניות לקידום הבריאות ומניעת מחלה, שפורסם ב- 1998, היא שתזונה נכונה ופעילות גופנית יכולה לקדם בריאות ולהפחית את הסיכון למחלות כרוניות. על הדיאטנים המקצועיים לשחק תפקיד אינטגרלי בקידום הבריאות ובמניעת מחלות. על מנת לצמצם בצורה יעילה את ההוצאות יש לכוון את המשאבים למניעת מחלות וקידום בריאות חוץ ממתן הטיפול והשיקום לחולים. קידום הבריאות ומניעת מחלות צריכים להיות חלק אינטגרלי מכל מרכזי הבריאות, המרכזים הקהילתיים ומקומות העבודה, במהלך כל מעגל החיים.(7)

לאור ממצאים אלו ברור שלתזונה ולהרגלי האכילה משקל כבד במניעת מחלות כרוניות. השינויים התזונתיים הנצפים על פי רוב מתייחסים לכמות השומן בדיאטה ולכמות הכולסטרול בדיאטה. חשוב לבדוק את השפעתם של שינויים אלו על כלל מרכיבי המזון בתפריט.

מחקר שפורסם בשנת 1999  בדק את צריכת האנרגיה ומרכיבי המזון בקרב נשים וגברים שבחרו גישה אחת או אחרת להפחתת כמות השומן בתפריט. (8) המחקר בדק את תפריטם של 17,734 אמריקאים ( גברים ונשים) ע"י רישומי כלכלה מפורטים של 3 ימים. הרישומים השונים חולקו לפי קטגוריות בהתאם לצריכת מוצרים דלים בשומן בתפריט: צורכי חלב רזה בלבד, צורכי בשר רזה בלבד, צורכי מוצרים דלים בשומן כמו מוצרי חלב, רטבים, עוגות וכד', צורכי מספר סוגים של מזונות דלי שומן יחד ואנשים שאינם צורכים מוצרים דלים בשומן. התוצאות מראות שבחירת גישה זו או אחרת לצריכת מזון דל בשומן מביאה לצריכת אנרגיה נמוכה יותר וכן לצריכת שומן רווי וכולסטרול נמוכות יותר. באופן כללי התפריטים הדלים יחסית בשומן היו בעלי פרופיל מרכיבי מזון טוב יותר (מקרונוטריאנטים ומיקרונוטריאנטים) מאשר התפריטים ללא הגבלת שומן.

כל אחת מהקטגוריות, כלומר כל דרך להפחתת כמות השומן בדיאטה הביאה לבחירה כללית טובה יותר של מזונות ולהרכב מזון טוב יותר.  קיימות המלצות תזונתיות רבות להורדת הסיכון למחלות כרוניות, וקיימות עדויות רבות חיוביות לגבי השפעתם של השינויים התזונתיים על גורמי הסיכון למחלות לב, אך, יש צורך בגישות אפקטיביות על מנת להפעיל את ההמלצות הללו בקרב האוכלוסיה. מניסיוננו הרב בתחום זה הדרכה תזונתית שנעשית באופן קבוצתי ובצורה בלתי שיגרתית הינה בעלת השפעה טובה יותר. הפעלנו בעבר סדנאות בישול רבות בתחומים שונים ולאור התגובות החיוביות שקיבלנו מהפעלות אלו ברצוננו להציע תוכנית למניעת גורמי סיכון למחלות לב בקרב נשים בגיל המעבר, תוכנית המבוססת על שינויים בהרגלי אכילה אשר נובעים משינויים בסגנון הבישול בבית. תוכנית זו כרוכה בהנאה רבה ומציעה אפשרויות מגוונות לבישול דל שומן ובישול בריא יותר הגורר אחריו שינויים כלליים בתפריט היומי.