לחצו כאן 

גופנו בנוי מתאים קטנים. על מנת להתקיים, התאים זקוקים לאנרגיה. מקור האנרגיה לתאים הינו הסוכר. בגופנו מצוי איבר הנקרא לבלב. אחד מתפקידי הלבלב הוא להפריש הורמון הקרוי אינסולין. תפקיד האינסולין הוא להכניס את הסוכר מהדם לתוך תאי הגוף.

המזון אותו אנו אוכלים מגיע למערכת העיכול ומתפרק ליחידות קטנות ביניהם יחידות סוכר (מקורן בעיקר מהפחמימות במזון). הסוכר עובר ממערכת העיכול לדם. כתוצאה מעליית רמת הסוכר בדם הלבלב מפריש אינסולין המפנה את הסוכר לתאים ובצורה כזו נשמרת רמת סוכר קבועה בדם. אצל אדם בריא רמות הסוכר בדם נשמרות בין 70-110 מג'%.

במחלת הסוכרת ישנה פגיעה בלבלב בתאים המייצרים אינסולין ולכן נפגעת הפרשת האינסולין מהלבלב. בשל חוסר אינסולין הסוכר מצטבר בדם ואינו מתפנה לתאים. התוצאה היא שרמות הסוכר בדם עולות ומצד שני התאים נשארים "רעבים" ( ללא סוכר ). מצב מטבולי זה גורם להופעת הסימנים הראשונים של הסוכרת: השתנת יתר, אכילת יתר וצימאון יתר.

אם כן, סימני הסוכרת הם:

השתנת יתר - כשיש עודף סוכר בדם, חלקו מתפנה דרך השתן וגורם להשתנת יתר.

תאבון מוגבר - האוכל איננו מגיע לתאים ואילו משדרים מסרים של רעב למוח.  המוח שולח הודעה לאכול הרבה אוכל.

ירידה במשקל - האוכל אותו אנו אוכלים איננו מגיע לתאים "הרעבים" וחלקו מופרש  בשתן דבר המביא לירידה במשקל.

צימאון יתר - הגוף מנסה למהול את כמויות הסוכר העודפות בדם ואף להשלים את כמויות הנוזלים היוצאים בשתן ולכן קיימת הרגשה של צימאון יתר.תופעות אלו עוברות עם התחלת הטיפול.

הטיפול

מאחר והגוף אינו מסוגל לייצר אינסולין יש צורך לתת אינסולין ממקור חיצוני.

האינסולין ניתן בזריקה תת עורית כאשר מספר הזריקות ליום וסוג האינסולין נקבע ע"י הצוות המטפל בהתאם לסדר היום.

בשנים האחרונות, פיתחו חברות התרופות מכשירים פשוטים ונוחים להזרקת האינסולין ולניטור רמות הסוכר בדם.

קיימים סוגים שונים של האינסולין כאשר הם נבדלים זה מזה בטווח הפעילות שלהם. ישנם סוגים של אינסולין המתחילים את פעילותם מייד ופועלים לטווח קצר. ישנם סוגים של אינסולין המתחילים את פעילותם רק כעבור כמה שעות מההזרקה ופועלים במשך שעות רבות. ישנם גם סוגים שונים של אינסולין המעורבבים יחד. חשוב- שתכיר את סוגי האינסולין אותם אתה מזריק ואת טווחי פעולתם.

בחוברת זו תמצא גרף אישי של פעילות האינסולין שלך.

איזון הסוכרת משולב בטיפול באינסולין ובמזון אותו אוכלים (ובפעילות הגופנית).

חשוב מאד לתאם את זמני הארוחות לפי סוגי האינסולין המוזרק. אם בעבר אכלת מתי שהתחשק לך ומדי פעם " דילגת" על ארוחות, כשמזריקים אינסולין לא ניתן לאכול לפי דפוס שכזה- מכאן שישנה חשיבות רבה לזמן האכילה, לכמות וסוג המזון הנאכל. הדיאטנית תייעץ לך וביחד תרכיבו תפריט המתאים לגיל, מין , סדר היום, רמת הפעילות וזמני הזרקות האינסולין.

מדוע חשוב

לאזן את רמות הסוכר בדם?

בשנים האחרונות נעשו מספר מחקרים שבדקו את הקשר בין התפתחות סיבוכי הסוכרת ואיזון רמות הסוכר בדם. הוכח חד משמעית  שרמות מאוזנות של סוכר בדם  ורמת ההמוגלובין A1c בתחום הנורמה מגנים בפני  הסיכון לפגיעה מסיבוכי הסוכרת. להשגת איזון טוב של רמות הסוכר בדם, יש לנטר באופן קבוע את רמות הסוכר בדם. בדיקת רמות הסוכר בדם פשוטה ונעשית ע"י מכשיר בייתי שבודק את רמות הסוכר בדגימת דם קטנה. בנוסף- חשוב לבצע בדיקת דם תקופתית ( אחת לשלושה חודשים ) הבודקת את איזון הסוכר על פני אותם שלושה חודשים אחרונים. בדיקה זו נקראת המוגלובין A1c.

אצל ילדים, בנוסף, יש להתאים את הדיאטה ולאפשר גדילה תקינה. לכן מומלץ לאכול כמויות קבועות של פחמימות (המתפרקות לסוכר) בכל ארוחה בשילוב עם שומנים/חלבונים וכו'. אכילת כמות קבועה של פחמימות תמנע תנודות חדות ברמות הסוכר בדם. פחמימות נמצאות כאמור בקבוצת הדגניים ומוצרי הלחם, פירות ומוצרי חלב.

פירמידת המזון תסייע להרכבת תפריט מתאים ומאוזן - מצורף בהמשך.

לצד פירמידת המזון יש להשתמש בקבוצות התחליף המהוות כלי פשוט המאפשר לשמור על כמויות קבועות של מזון בכלל ופחמימות בפרט ויחד עם זאת לגוון את המזון. 

כיצד להתמודד עם היפוגליקמיה?.

היפוגליקמיה  הינה תופעה של ירידה חדה ברמות הסוכר בדם. היפוגליקמיה מוגדרת כירידה ברמות הסוכר לרמות של 60 מג'% ומטה. היפוגליקמיה יכולה להתרחש כתוצאה מ: כמות גבוהה מדי של אינסולין, חוסר אכילה מספקת, מאמץ גופני חריג וכו'.סימני ההיפוגליקמיה משתנים מאדם לאדם ומאופיינים ב: רעד, הזעה, עייפות, ישנוניות, בלבול, רעב, קור, חולשה, סחרחורת, כאבי ראש, דופק מהיר, הפרעות בראיה ויכול להגיע עד למצב של חוסר הכרה.

עם הופעת סימני ההיפוגליקמיה יש לשתות 1/2 כוס שתייה ממותקת או קובית סוכר או שקית סוכר  דהיינו פחמימה פשוטה ולאחר כ- 10 דק' יש לאכול פרוסת לחם או תחליף לחם- דהיינו פחמימה מורכבת.

במידה ומתאפשר מומלץ לנטר את כמות הסוכר בדם על מנת לאמת שמדובר בהיפוגליקמיה ולנהוג בצורה הנכונה.

חשוב!! לקחת איתך תמיד בתיק או צמוד אליך שקית סוכר ותחליף לפחמימה מורכבת( 2 קרקרים, פרוסת לחם וכ')' ואת תג הזיהוי הסוכרתי שלך.

הידעת שניתן לרכוש טבליות גלוקוז הנמכרות באריזות סגורות ועמידות לאורך זמן?

ארוחה לפני השינה/ ארוחת לילה

במשך הלילה גופינו מצוי בצום ממושך.  אצל אדם בריא רמות הסוכר נשארות ברמה נורמלית- אודות להפרשות של הורמונים שונים ע"י הגוף. באדם סוכרתי המזריק אינסולין לפני השינה יש למנוע ירידה ברמות הסוכר במהלך הלילה. ארוחת הלילה נועדה "לשמר" את רמות הסוכר בדם במהלך הלילה ולמנוע היפו - ירידה ברמות הסוכר בדם. ארוחת הלילה תיקבע לפי רמות הסוכר בדם לפני השינה ולפי כמות האינסולין המוזרקת. לכן - חשוב מאד לבדוק את רמות הסוכר לפני השינה ולבצע מס' פעמים בודדות בדיקה בשעה 3 לפנות בוקר.

אם רמת הסוכר שלך נמוכה מ 100 מ"ג % עלייך לאכול פחמימה פשוטה ומנת פחמימה מורכבת לדוגמא: פרוסת לחם או 2 קרקרים בתוספת 1/2 כוס מיץ ממותק.

אם רמת הסוכר נעה בין 100-180 מ"ג % מומלץ לאכול מנת פחמימה מורכבת בתוספת חלבון או שומן, לדוגמא: 2 קרקרים או פרוסת לחם עם גבינה/ אבוקדו.

פחמימות

סוכר במזון יכול להיות גלוי ויכול להיות נסתר. הסוכר הגלוי נמצא בפחמימות הפשוטות והסוכר הנסתר נמצא בפחמימות המורכבות. מומלץ שבכל ארוחה יהיו פחמימות ויש לפזר את הפחמימות על פני כל היום על מנת למנוע תנודות חדות ברמות הסוכר.

הפחמימות הפשוטות - הן סוכרים פשוטים שנספגים לדם במהירות ומעלים מייד את  רמות הסוכר בדם. בסוכרת מומלץ להמעיט ואף להימנע ממאכלים המכילים סוכר: סוכר לבן וחום, דבש, ריבה, סוכריות וממתקים, שוקולד, חלבה, עוגות ועוגיות, אבקות ג'לי ופודינג, מסטיקים, שלווה מתוקה, וופלים, מוצרי חלב ממותקים ( כגון: פרילי, דני וכו' ) כל המשקאות הקלים המכילים סוכר, מיצי פרי טבעי או משומר, יין מתוק, ליקר ובירה שחורה.

פירות מכילים אף הם פחמימות פשוטות (פרוקטוז) אולם מכילים גם סיבים תזונתיים וויטמינים חיוניים. לכן הפירות כלולים בתפריט. כמות הפירות היומית ופיזורם במשך היום נקבעת בהתייעצות עם הדיאטנית. מוצרי חלב ניגר מכילים גם הם פחמימות פשוטות (לקטוז). כמות הלקטוז במוצרי החלב אינה אחידה. בגבינות וביוגורטים יש פחות לקטוז מאשר בחלב ניגר. בכל מקרה, את מוצרי החלב יש לכלול בתפריט לפי ייעוץ דיאטטי אישי.

הפחמימות המורכבות - הן אותן פחמימות שבהן הסוכר מצוי בשרשראות ארוכות כמו הדגנים, הקטניות והעמילנים. קצב הפירוק של השרשראות לסוכר משתנה בין המזונות השונים. נמצא כי הקטניות והדגניים המלאים, בצורתם השלמה, מעלים פחות את רמות הסוכר בדם. ומכאן שהם עדיפים.בקבוצה זו נכללים -לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, חיטה מלאה, כוסמת מלאה, קטניות, פופקורן, שיבולת שועל (קוואקר) ועוד. דגניים וקטניות אלה עשירים בסיבים תזונתיים מסיסים ושאינם מסיסים. לסיבים אלה יתרונות רבים הן באיזון רמות הסוכר והן בהפחתת הסיכון לסיבוכי הסוכרת. חשוב להעשיר את התפריט היומי בסיבים תזונתיים. 

פעילות גופנית

הפעילות הגופנית מהווה חלק חשוב באיזון הסוכרת. הפעילות הגופנית תורמת לפינוי הסוכר מהדם ולכן יכולה להביא לירידה ברמות הסוכר בדם. הפעילות הגופנית משפיעה גם על הפחתת הסיכון לסיבוכי הסוכרת. השפעתה של הפעילות הגופנית על רמות הסוכר בדם יכולה להיות מייד ולפעמים גם שעות אחרי. לפני התחלת פעילות גופנית יש לנטר את רמות הסוכר בדם. רצוי לתכנן ארוחת ביניים לפני התחלת הפעילות הגופנית.  כשערכי הסוכר מעל 300 מג% -לא להתחיל פעילות, לבדוק שוב כעבור 1/2 שעה ולנהוג בהתאם. כשערכי הסוכר 250-180 מ"ג%- -לעשות פעילות, ללא תוספות של אוכל.

כשערכי הסוכר 180-140 מ"ג% -  לאכול פחמימה מורכבת ואז לעשות פעילות.

כשערכי הסוכר 140-110 מ"ג%  - לאכול פחמימה מורכבת + פשוטה ואז לצאת לפעילות. כשערכי הסוכר מתחת 100 מ"ג% - לאכול, למדוד ואם הסוכר עלה- להתחיל בפעילות.לפני יציאה לטיול או מסע רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל והדיאטנית ע"מ לתכנן את כמות האינסולין והאוכל המתאים.

ילדים עד גיל בית הספר:

אצל ילדים קטנים יש לאכול שווה תחליף לחם ( 15 גרם פחמימות ) לפני כל יציאה לפעילות, ללא קשר לרמות הסוכר בדם.

יציאה לפעילות הינה גם יציאה לגן שעשועים וכד'. חשוב להצטייד בפחמימה פשוטה ופחמימה מורכבת לפני כל יציאה מהבית.

המדריך לשימוש

בפירמידת המזון

פירמידת המזון מהווה בסיס להרכבת תפריט בריא. פירמידה זו הותאמה לבריאות ומניעת מחלות. הפירמידה מחלקת את המזונות לשש קבוצות עיקריות: מים, דגניים, ירקות, פירות, מוצרי חלב, בשר ושומנים. המזונות המודגמים בפירמידה הינם כאלה שרוב האוכלוסייה מכירה ואוהבת. אין קבוצת מזון אחת החשובה יותר מהאחרת. על מנת לאפשר בריאות תקינה ומניעת מחלות בעתיד יש לאכול מגוון של מזונות כל יום.

מים הינם בבסיס הפירמידה מכיוון שגוף האדם מכיל 60% מים. גופנו יכול להתקיים זמן ממושך ללא מזון, אך אינו יכול להתקיים ללא מים. באקלים ארצנו קל להגיע להתייבשות. על מנת להימנע מכך יש להקפיד על שתייה מספקת.

קבוצת הדגניים ( הפחמימות ) מהווה את הקומה הראשונה של הפירמידה מכיוון שקבוצה זו תורמת את מירב המנות המומלצות ליום.  מוצרי הדגניים הינם מקור חשוב לפחמימות אך יש להעדיף את הדגניים המלאים כדוגמא: לחם מלא, אורז מלא, קטניות העשירות בסיבים תזונתיים התורמים לבריאות ועשירים יותר בויטמינים ומינרלים. הקטניות מהוות תחליף לפחמימות ומכילות חלבון, ברזל וסיבים מסיסים, המסייעים להפחתת רמות הסוכר והשומנים בדם. לפיכך רצוי להכלילם בתפריט היומי.  הכמות המומלצת מקבוצה זו היא בין 11-6 מנות ליום.

בקומה השנייה - קבוצות הירקות והפירות. כיום הצטברו מחקרים רבים המעידים כי לאכילת פירות וירקות תרומה למניעת מחלות כמו: מחלות לב וכלי דם, מחלות מערכת העיכול ואף למחלות גידוליות. יש לכלול בתפריט היומי 3-4 מנות פרי וכ- 5 ויותר מנות ירקות. רצוי לגוון בין הירקות והפירות השונים על מנת לקבל מגוון רחב של ויטמינים ומינרלים ומרכיבי מזון אחרים.

קבוצת הבשר כוללת מקורות חלבון כמו ביצים וקטניות בנוסף לבשר, לעוף ולדגים. מזונות אלו חשובים ומהווים מקור לחלבון, ברזל ואבץ. מספר המנות המומלצות מקבוצה זו היא 2-3מנות ליום . העדף מוצרי בשר דלים בשומן ודלים בכולסטרול.

קבוצת החלב הינה מקור חשוב לחלבון וסידן. השומן בתוצרת החלב הינו שומן רווי. ככל שאחוז השומן גבוה כך עולה כמות הכולסטרול במוצר. בבחירת מוצרי החלב רצוי להעדיף מוצרי חלב  מועשרים בסידן (שכיום קיימים בשפע בשוק) ודלי שומן- עד 5%. גבינות שמנות ייחשבו גם כתחליף שומן בשל תכולת שומן גבוהה בהם. מומלץ לצרוך כ 2-3 מנות מקבוצת החלב ליום.

בקצה הפירמידה נמצאים מזונות המכילים הרבה שומן וסוכר. יחד עם זאת אין מזון "רע" ומזון "טוב" וחשוב לשמור על  מיקומם בקצה הפירמידה. הממתקים מכילים קלוריות, אך מעט ויטמינים ומינרלים. הממתקים אינם חיוניים לתפקוד תקין של הגוף ומכילים קלוריות רבות ולעיתים סוכרים פשוטים ושומנים לא רצויים. היה חכם בבחירת סוג השומנים אותם אתה אוכל, ראה בהמשך.

השומנים במזון

לא כל השומנים זהים, חלקם חיוניים ותורמים לבריאות וחלקם מזיקים.  המחקר המודרני מבחין בארבעה סוגי שומנים :

1. שומן רווי  

2. שומן חד-בלתי-רווי      

3. שומן  רב- בלתי-רווי 

4. שמן דגים.

©   השומנים הרווים קשורים בהעלאת רמת הכולסטרול בדם וביתר לחץ דם ובכך מגבירים את  הסיכון  להתפתחות טרשת העורקים. השומן הרווי  מוצק ברובו בטמפ' החדר ומקורו  בעיקר במזונות מן החי כמו חמאה, מוצרי   חלב , שומן עוף ובשר, בשר  כבש, נקניקים ,נקניקיות , חלמון ביצה, וכן  מספר  שמנים  צמחיים כמו שמן קוקוס,  שמן קקאו  ושמן דקלים.  מזונות מהירים - Fast Food -עשירים בשומן ובעיקר שומן רווי, לכן במסעדה - רצוי לבחור מזונות בחוכמה.

©   רצוי להימנע ממרגרינה ושומן מוקשה המכילים שמן שעבר תהליך תעשייתי של הפיכת שומן רב בלתי רווי לשומן רווי. תהליך זה גורם ליצירת חומצות  שומן  מסוג "טראנס"  המזיקות לבריאות הלב , ולכן יש להימנע ממזונות המכילים מרגרינה כמו בורקס, מלאווח,   וופלים ,עוגות מבצק פריך , חטיפים שונים וכו'.

©  חשוב ומומלץ לצרוך שומנים חד-בלתי-רווים המצויים בשמן זית , זיתים, שמן קנולה,   אבוקדו , טחינה , שקדים ובוטנים , והם מרכיב חשוב בדיאטה הים-תיכונית.קבוצת שומנים זו מסייעת לשמור על ערכים תקינים של HDL ומומלץ שתהווה את סוג   השומן המרכזי בתפריט היומי בהתאם לכמות השומן היומית המומלצת.

 ©   שמנים רב-בלתי-רווים מספקים לגוף חומצות שומן חיוניות ועל כן חייבים להיכלל בתפריט   היומי. מאידך לחומצות שומן אלו נקשרות גם השלכות בלתי רצויות ולכן מומלץ לצרוך מקבוצה זו בהגבלה , על פי רב 1-2 כפיות שמן ליום (כולל הבישול כמובן).  מקורות לשמנים אלו: שמן סויה, שמן תירס, שמן חמניות, מיונית, אגוזים וגרעינים.

 ©  שמן דגים שייך לקבוצת השומנים הרב הבלתי רווים המכונים גם בשם אומגה 3 (בניגוד לשאר השומנים הבלתי רווים המכונים אומגה 6). שמן זה נמצא כתורם למניעת   התפתחות טרשת עורקים  ולהפחתת מחלות לב ויתר לחץ דם.

מומלץ לאכול פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע דגי-ים כתחליף למנת בשר.

הדגים המומלצים הם דגי-ים מהים הצפוני כגון: סלמון, מקרל ,לקרדה (פלמידה)  והרינג (מטיאס) . שמן מסוג אומגה 3 מצוי גם באגוזי מלך ולכן רצוי לצרוך מהם 3-10 יחידות כתחליף לשומן אחר.

©   תכולת כולסטרול  גבוהה מצויה במזונות כמו: ביצים, חמאה, מוצרי חלב שמנים,   בשרים  שמנים, פירות-ים  ובעיקר איברים פנימיים כמו  מוח, כבד וטחול , לכן יש להימנע ממזונות  אלו  ולהעדיף  מזונות דלים בכולסטרול כמו דג ועוף ומוצרי חלב דלי שומן. 

ממתיקים

אחד האתגרים הגדולים בתפריט הסוכרת הוא המשיכה לטעם המתוק. לסוכרתיים , כמו לרב האוכלוסייה קשה להתמיד בתפריט יומי החסר בטעם המתוק. ההמלצות התזונתיות העדכניות מודעות ומתחשבות בכך שקיימת חשיבות רבה למתיקות בדיאטה.  חברות התעשייה והמזון ניסו למצוא פתרונות אשר יאפשרו התמדה טובה יותר לדיאטה תוך פיתוח פתרונות תחליפיים לסוכר. קיימים היום בשוק מזונות רבים אשר נותנים טעם מתוק למזון עם עליה נמוכה יותר ברמות הסוכר.

הממתיקים מתחלקים לשתי קבוצות:

1. הממתיקים בעלי ערך קלורי- בקבוצה זו נכללים הפרוקטוז, סירופ תירס, מיצי פירות, דבש, מלאסה, דקסטרוז ומלטוז. ממתיקים אלו אינם מהווים יתרון על פני הסוכר הרגיל ואינם עוזרים באיזון רמות הסוכר. הפרוקטוז, למרות שהוא מעלה פחות את רמות הסוכר ביחס לסוכרוז, אינו מומלץ לשימוש מכיוון שהוא מתקשר להפרעה ברמות השומנים בדם. יש להפריד בין הפרוקטוז הטבעי הקיים בפירות ובירקות שלגביו אין סיבה להמנע ממוצרים אלו לבין הפרוקטוז המשמש כממתיק מלאכותי אותו יש לצרוך בכמויות מבוקרות. קבוצה נוספת של ממתיקים בעלי ערך קלורי הם הסוכרים האלכוהוליים- סורביטול, מניטול, קסילטול. סוכרים אלו מעלים פחות את כמות הסוכר ביחס לסוכרוז ולפחמימות אחרות.

ערכם הקלורי של הסוכרים האלכוהוליים הינו כ- 2.4 ק"קל לגרם ( בהשוואה ל- 4 ק"קל לגרם של פחמימה רגילה ). יש לשלב סוכרים אלו כחלק מסך כמות הפחמימות היומית ולהתחשב בתרומתם הקלורית כחלק מהתפריט היומי. הסוכרים האלכוהוליים בכמויות גדולות, יכולים להיות בעלי השפעה משלשלת. 2. ממתיקים שאינם בעלי ערך קלורי- בקבוצה זו נכללים הסכרין, אספרטיים, אצסולפם K . ממתיקים אלו מאושרים ע"י ה- FDA( Food and Drug Administration  ) . קיימת כמות יומית מומלצת אשר מוגדרת ככמות יומית אשר ניתן לצרוך במשך החיים ללא כל תופעות לוואי. הכמות הנצרכת בפועל ע"י סוכרתיים הינה נמוכה באופן ברור מהכמות המותרת.

האספרטיים אינו ניתן לשימוש בבישול ובאפיה ורצוי להקפיד על תנאי האיחסון וטמפרטורת האיחסון של מוצרי מזון המכילים אותו. לעומתו הסכרין והאצסולפם K נותנים לשמוש בבישול ובאפיה.

חשוב לזכור שיש לגוון בין הממתיקים השונים ולא להיצמד לממתיק אחד, בצורה כזו מובטח שלא לעבור על הכמות המומלצת מכל ממתיק.

תזונה נבונה מתחילה בקניה נכונה .

דעו מה אתם קונים!

בשנים האחרונות יש חוק במדינת ישראל המחייב את היצרנים לרשום את הרכיבים והערכים התזונתיים  ע"ג כל  המוצרים על מנת להתאים את המזון לתוכנית הדיאטטית שלכם, עליכם ללמוד לקרוא את תווית המזון. תווית המזון מורכבת הן מרשימת רכיבים והן מטבלה המפרטת את ערכו התזונתי והן מטבלה המפרטת את ערכו התזונתי של המוצר. ברשימת הרכיבים סדר הופעת הרכיבים יהיה לפי סדר יורד כלומר הרכיב המופיע ראשון הינו המרכיב העיקרי במוצר וכן הלאה. ישנם מוצרים המכילים סוכר ברשימת הרכיבים אך מאושרים לחולי סוכרת, וזאת מכיוון שרמות הסוכר בהם זניחה ומופיעה לקראת סוף רשימת הרכיבים. טבלת הערך התזונתי נותנת מידע לגבי כמות הקלוריות, החלבון, השומן והפחמימות במוצר( ולפעמים מרכיבים נוספים כמו נתרן, סידן, וויטמינים ומינרלים ). יש לשים לב שטבלה זו לעיתים מתייחסת ל 100 גר' / מ"ל מוצר ולא לכמות המנה. בהתאם לקבוצת התחליף.

כדי שתוכלו לגוון ולכלול בתפריט שלכם מוצרים נוספים וחדשים- להתאים כל מוצר לקבוצת תחליף המתאימה לו לפי הערך התזונתי. לדוגמא: תחליף לחם שווה ל 15 גר' פחמימות ו 75 קלוריות, כעכים ( בייגלה )- 20 גר' שווים לקב' תחליף אחת של לחם = 15 גר' פחמימות.  

הנחיות לקריאת תוויות הסימון התזונתי

ללא סוכר- דיאט- לייט - ללא תוספת סוכר. הכותרת על תווית המזון יכולה להטעות וליצור רושם לא נכון לגבי תכולתו האמיתית של המוצר. יש להבדיל בין סוגי הכותרת השונים ולהבין את משמעותם:

ללא סוכר - במוצר אין סוכר, אך אין זה אומר שזה דל בקלוריות. ללא תוספת סוכר- המוצר אינו מכיל תוספת סוכר אך יכול להכיל סוכר בהרכבו הטבעי- כמו למשל מיץ פירות. דיאט / דל קלוריות- המוצר מכיל עד 40 קלוריות ל- 100 גר/מ"ל. לייט/ מופחת/ קל - המוצר מכיל ב- 1/3 פחות קלוריות ממוצר מקובל.

תו האגודה הישראלית לסוכרת

האגודה הישראלית לסוכרת נתנה אישור למוצרי מזון מסויימים המתאימים לסוכרתיים . האישור ניתן למזון בהתאם להרכב הקלוריות, הפחמימות, הסיבים והשומן שבמוצר. מוצרי מזון אלו מסומנים על גבי האריזה עם סמל האגודה.

גם מוצרים אלו אינם ניתנים לאכילה באופן חופשי ויש להשתמש בהם כתחליף למוצר אחר בתפריט היומי. לנוחיותכם- על גבי האריזה מסומן איזה תחליף מתייחס לאותו מזון ספציפי. 

מצבי מחלה או פציעה

במצבי דחק (סטרס) הנגרמים מפציעה או מחלה, מתחוללים בגוף שינויים מטבולים המתבטאים בהפרשות הורמונליות שונות אשר יכולות להשפיע על רמות הסוכר בדם.

בנוסף, במצבים אלו הצריכה התזונתית שלנו בד"כ משתנה הן בשעות האכילה והן בכמויות ומכאן שגם גורם זה משפיע על רמות הסוכר בדם. במצבים אלו יש לעקוב בצורה הדוקה ביותר אחר רמות הסוכר בדם, קטונים בשתן ומשקל הגוף ולהיות בקשר עם הצוות המטפל. במידה ואינך מסוגל לשתות נוזלים בלי להקיא, יש לפנות לקבלת סיוע רפואי ע"מ למנוע התייבשות, חמצת וקטונים בשתן. כדאי לנסות לאכול ולשתות בכמויות קטנות לעיתים תכופות. במידה ואינך מסוגל לאכול ניתן לשתות מיץ ממותק בכמויות קטנות במשך היום.