דיאטות למחלות מעי דלקתיות

מאת: אביגיל שמואלי, אפרת שקד - דיאטניות קליניות.

לתזונה חשיבות רבה בתהליך הריפוי של מחלות מעי דלקתיות.

מחלות אלו עלולות, במקרים מסויימים, להיות מלוות בתת- תזונה המתבטאת באיבוד משקל, ברמת אלבומין נמוכה בדם, באנמיה ובמחסור בוויטמינים, במינרלים וביסודות קורט, כמו: ויטמינים מסיסי שומן, ויטמין 12 B , חומצה פולית, ברזל, סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ וסלניום.

כמה מנגנונים פועלים ליצירת תת תזונה:

ý      ירידה בצריכת מזון על רקע חוסר תאבון, בחילה, הגבלות תזונתיות, פחד משלשול ופחד מכאבים בשל חסימות מעי.

ý      עלייה בחדירות המעי ובהסננה של חלבונים אל חלל המעי, דבר הגורר בעקבותיו ירידה ברמת החלבונים בדם.

ý      שלשולים מרובים , הגורמים לאובדן מלחים.

ý      תת ספיגה על רקע פגיעה של המחלה בחלקי מעי נרחבים או בעקבות ניתוח לכריתת חלקי מעי נרחבים. לדוגמא : אם המחלה ממוקמת במעי הדק הסופי ( אילאום ) , הדבר עלול לפגוע בספיגה חוזרת של חומצות מרה, ובעקבות כך תופיע תת ספיגה של שומנים וויטמינים מסיסי שומן. כמו כן במצב כזה עלולה להיות תת - ספיגה של ויטמין B12.

ý      תת ספיגה על רקע טיפול תרופתי, לדוגמא: סטרואידים המעכבים את ספיגת הסידן ומורידים את רמת האשלגן וסאלאזופירין, דבר שעלול לספיגה לקויה של חומצה פולית.

מצב תזונתי ירוד עלול לגרום לירידה בתפקוד המערכת החיסונית, לעלייה התחלואה בעקבות ניתוחים, לקושי בריפוי פיסטולות ופצעים ולירידה בתפקוד מערכת העיכול כולה. הנזקים האפשריים הללו ממחישים את החשיבות של מעקב תזונתי רציף לתיקון החסרים התזונתיים.

במסגרת מעקב תזונתי מושם דגש על תגבור כמות הקלוריות ותכולת החלבון, בין השאר באמצעות תוספי מזון כמו קלורין לאספקת קלוריות, ואבקות חלבון( קזאין, פרוטאון וכו' ) לאספקת חלבון. כמו - כן מומלצת תוספת ויטמינים ומלחים , תוך שימת לב מיוחדת לוויטמין B12 , לחומצה פולית, לברזל, לסידן ולאשלגן.

המלצות לשימוש בתוספי מזון ולתוספת ויטמינים ומלחים ניתנות אך ורק במסגרת ייעוץ דיאטטי אישי, תוך התחשבות במיקום המחלה, בחומרתה ובמצבו הקליני הספציפי של החולה. התייחסות אישית אף מאפשרת גיוון התפריט בהתאם להעדפותיו של החולה, מבלי לחרוג מהגבלות התזונתיות הנדרשות. המצבים שבהם מומלץ להשתמש בתזונה כטיפול משלים:

ý      פיגור בגדילה ובהתפתחות אצל ילדים.

ý      תסמונת המעי הקצר ( Short Bowel Syndrom  ) - מצב שבו פחות מ- 50% מהמעי הדק מתפקדים, עקב כריתה נרחבת או מחלה מפושטת.

ý      מצב של תת תזונה אצל חולים לפני ניתוח.

ý      איכות חיים ירודה, שניתנת לשיפור ע"י תמיכה תזונתית. 

שיטות לטיפול תזונתי

קיימות כמה שיטות לטיפול תזונתי במחלות מעי דלקתיות, ולכל אחת מהן יש בקרב אנשי המקצוע תומכים ומתנגדים.

דיאטה אלמנטלית וסמי אלמנטלית

זוהי דיאטה המבוססת על מוצר סינטטי, המורכב מאבות המזון מפורקים לאבני היסוד שלהם ומוכנים לספיגה, דבר המקל את פעולת העיכול. הפורמולה המקובלת לשמוש בשיטה זו היא האליטרק. הפורמולה מכילה כמות גבוהה של חלבון רובו בצורת דיפפטידים וחומצות אמינו חופשיות וכמות משתנה של שומן ברובו MCT , בנוסף הפורמולה מכילה מרכיבים תזונתיים אשר עשויים לסייע במצבי סטרס כארגנין וגלוטמין. דיאטה אלמנטלית יעילה הן כטיפול ראשוני והן כטיפול משלים בהתלקחות מחודשת של מחלת קרוהן. במצב רגיעה אין צורך בדיאטה כזו, מכיוון שמערכת העיכול מסוגלת להתמודד עם פירוק וספיגה של מזונות מורכבים.

לדיאטה אלמנטלית כמה יתרונות:

ý      מאפשרת מנוחה למעי, מכיוון שהיא נספגת בשלמותה בחלק הראשון של המעי הדק.

ý      גורמת לירידה בחדירות המעי ובעקבות כך חלה ירידה בזליגת חלבונים אל חלל המעי.

ý      גורמת לירידה במצב הדלקתי של המעי. יש מחקרים המייחסים את השיפור במצב הדלקתי להיעדר חלבונים שלמים, שעלולים לחדור לדופן המעי ולעורר תגובה חיסונית. בנוסף לכך ייתכן שתכולת השומן הנמוכה בדיאטה מסוג זה מפחיתה ייצור של חומרים מעודדי דלקת.

ý      מאפשרת בנייה מחודשת של רירית המעי הפגועה באמצעות אספקה של החומצות האמינו גלוטמין וארגינין. דיאטה אלמנטלית אינה מקובלת כטיפול בדלקת כיבית של המעי הגס.

דיאטה פולימרית:

דיאטה זו מבוססת על פורמולה נוזלית דלת - שאריות, המכילה את כל אבות המזון בצורה בלתי מפורקת, בתוספת ויטמינים ומינרלים. כיום יש בנמצא סוגים רבים של פורמולות פולימריות כמו: אוסמוליט, איזוקל, אנשור וכו'. היעילות של דיאטה פולימרית לטיפול במחלת קרוהן פעילה שנויה במחלוקת.

דיאטה דלת שאריות:

במחלת קרוהן פעילה מומלץ להתחיל בשלב ראשון בדיאטה דלת תאית, דלת לקטוז ודלת שומן:

דלת תאית, כדי למנוע גירוי מכאני של רירית המעי הפגועה ותנועתיות יתר של המעי.

דלת לקטוז, כדי למנוע שלשול אוסמוטי, שכן כאשר רירית המעי פגועה תיתכן ירידה בתיפקודו של הלקטז- האנזים המפרק את הלקטוז שבמוצרי חלב.

דלת שומן, כדי למנוע צואה שומנית בעקבות תת- ספיגה של שומן ( בעיקר כשהמחלה ממוקמת בחלק הסופי של המעי הדק ) וגם כדי להפחית ייצור של חומרים מעודדי דלקת.

דיאטה דלת שאריות אינה כוללת פירות וירקות טריים וסיבים גסים. ניתנים רק מוצרי חלב עם תכולת לקטוז נמוכה ( או לחלופין ניתן להשתמש בתכשירים אנזימתיים לפירוק הלקטוז ). כמו כן- כמות השומן מוגבלת, אולם חשוב לזכור שיש לכלול בדיאטה כמות מינימלית של שומן, כדי לספק חומצות שומן חיוניות, שאותן הגוף אינו מייצר בעצמו. בשלב שני, כאשר חלה הטבה במצב הקליני של החולה, מוסיפים לדיאטה בהדרגה מוצרי חלב ומגדילים את תכולת השומן, תוך שימת לב לתופעות לוואי אפשריות, כמו שלשול וכאבי בטן, כתוצאה מתוספות אלו. הגבלת התאית מומלצת לתקופה ארוכה, אך ברוב המקרים חומרת ההגבלה הולכת ופוחתת עם הזמן.

בשלב הפעיל של דלקת כיבית, המתבטא בין השאר בשלשול, מומלץ להתחיל בדיאטה דלת תאית ודלת לקטוז ואילו במצב של רגיעה של המחלה, כאשר כל הסימנים הקלינים נעלמים, אפשר לחזור בהדרגה לדיאטה רגילה.  ישנם כמה מחקרים הממליצים על דיאטה עתירת סיבים ( תאית ) במצב הרגיעה של דלקת כיבית, מכיוון שסיבים תזונתיים מהווים מצע לתסיסת בקטריות במעי הגס, שבעקבותיה נוצרות חומצות שומן קצרות שרשרת, שמעודדות התחדשות של רירית המעי הגס.

דיאטת אלימינציה

דיאטה כזו דורשת שיתוף פעולה הדוק מאד עם החולה, תופעות הלוואי שלה הן מינימליות, היא מפחיתה את שיעורי ההתפרצות המחודשת של מחלת קרוהן ומאריכה את תקופות הרגיעה.

מתחילים את הדיאטה עם מספר מצומצם של מזונות הנחשבים להיפואלרגיים כמו: מרק עוף, תפוחי אדמה, לחם לבן וסוכר.  מדי כמה ימים מוסיפים מזון חדש אחד, תוך הקפדה על הפסקת מזונות הגורמים לחולה הרגשה לא טובה, שלשול, כאבי בטן או סימני מחלה אחרים.

סיבים תזונתיים

סיבים תזונתיים עמידים בפני אנזימי העיכול של האדם. הם אינם מתעכלים, מגיעים למעי הגס ושם מותססים ע"י חיידקים.  הסיבים התזונתיים הם נטולי ערך תזונתי וחסרי קלוריות והם נחלקים לשתי קבוצות עיקריות- קבוצת הסיבים הבלתי מסיסים במים וקבוצת הסיבים המסיסים במים: 

סיבים בלתי מסיסים. עם קבוצה זו נמנים צלולז ( תאית ), המיצלולז וליגנין. הסיבים הבלתי מסיסים מצטיינים בכושר ספיחת מים, וכך הם מגדילים את נפח הצואה ומחישים את יציאתה. כמו כן הם מגבירים את תנועתיות המעי, מקצרים את זמן מעבר המזון במעי ומפעילים לחץ מכאני על דפנות המעי. בשל תכונות אלה סיבים בלתי מסיסים אינם נסבלים ע"י חולים הסובלים ממחלת קרוהן פעילה או חולים הסובלים מהיצרות על רקע צלקתי. 

מזונות עשירים בסיבים  מסיסים 

- דגניים :חיטה מלאה, אורז מלא, סובין, תירס

- ירקות: כרוב, כרובית, ברוקולי, סלרי, קולורבי, קליפות של פירות וירקות.

- זרעונים: אגוזים, שקדים ובוטנים.

- סיבים מסיסים: עם קבוצה זו נמנים גואר, פקטין, מוצילאגנים וגומים צמחיים. הסיבים המסיסים מאיטים את קצב ריקון הקיבה ומאריכים תחושת שובע, הם מסוגלים לספוג רעלים, חומצות מרה, כולסטרול וחומרים מסרטנים ולהרחיקם מהגוף והם מאיטים את קצב הספיגה של סוכר לדם. 

מזונות עשירים בסיבים בלתי מסיסים

פירות: תפוחים , בננות, אגסים.

ירקות: קישואים, גזר, דלעת.

קטניות: חומוס, עדשים, שעועית יבשה, אפונה יבשה, פול ופולי סויה.

דגניים: שיבולת שועל.

מזונות סיביים מכילים הן סיבים מסיסים והן סיבים בלתי מסיסים, ביחסים שונים, ולכן מומלץ בשלב החריף של מחלות מעי דלקתיות להימנע ממזונות סיביים בכלל וכאמור בהמשך אפשר להגדיל את תכולת הסיבים בהתאם לסבילות החולה, תוך כדי מעקב תזונתי. 

שמן דגים

ההשפעה של שמן דגים על מחלות מעי דלקתיות נבדקת בשנים האחרונות. המחקר בנושא זה נמצא עדיין בעיצומו ולכן אין בשלב זה המלצות חד משמעיות. כמה מעבדות כבר החלו לפתח תכשירים המבוססים על שמן דגים לטיפול במחלות מעי דלקתיות, וכעת מתבצעים הניסויים הדרושים לפני שיאושרו לשימוש. שמן דגים מכיל חומצות שומן מסוג אומגה 3 שלהן מייחסים השפעות מרפאות במצבים כמו טרשת עורקים , רמת שומנים גבוהה בדם, לחץ דם גבוה וכיום גם מחלות מעי דלקתיות.

לעומת זאת שמן צמחי על סוגיו השונים ( סויה, תירס וכו' ) מכיל חומצות שומן מסוג אחר: אומגה 6 שמהן נוצרים בתוך הגוף חומרים מעודדי דלקת. כאשר מספקים לגוף חומצות שומן באמצעות תזונה הכוללת דגים או שמן דגים, מפחיתים בצורה משמעותית ייצור של חומרים מעודדי דלקת ומאפשרים ריפוי מהיר יותר של המעי המודלק. בעקבות צריכת דגים או שמן דגים משתנה הרכב השומנים ( הפוספוליפידים ) הנוצרים במעי, כך שתכולת חומצות שומן מסוג אומגה 3 עולה על חשבון תכולת חומצות שומן מסוג אומגה 6 ולכן חלה ירידה בייצור של חומרים מעודדי דלקת.  כאמור, עדיין אין המלצות חד משמעיות בנוגע לשימוש בשמן דגים, ולכן בשלב זה מומלץ להגדיל את צריכת חומצות השומן מסוג אומגה 3 ע"י אכילת דגים פעמים בשבוע.