ש פ ה

מה היא שפה?

שפה הינה מערכת מופשטת של סימנים שמטרתה ליצור תקשורת בין אנשים.

דיבור הינו אחת הדרכים להוציא לפועל את השפה.

שפה היא יצירתית מצד אחד, אולם מושתתת על חוקים מצד שני. שני המרכיבים העיקריים של השפה הינם –

v        אוצר מילים - עוסק בהבנה ובהבעה של מלים ומושגים.

v        דקדוק ותחביר - הטיות שונות של המלים והרכבתן למשפטים.

כיצד מתפתחת שפה?

אדם מפתח ומרחיב את כישוריו השפתיים לכל אורך מהלך חייו, אך אין ספק שרכישת השפה העיקרית מתבצעת בשנות חיינו הראשונות, ולמעשה תקופה זו הינה גם משמעותית וקריטית לרכישת השפה שכן המוח האנושי ערוך ומוכן דווקא אז ללמוד שפה באופן אידיאלי.

לרוב, כל אשר ילדים זקוקים לו על מנת לפתח ולהפנים את חוקי השפה, היא חשיפה שמיעתית מספקת לאותה שפה בסביבתם. אך לעתים, מסיבות ידועות (כגון ליקוי שמיעה או חבלת ראש) או מסיבות שאינן ידועות, חל עיכוב בהתפתחות השפה. במקרים כאלו מופנה הילד להערכת שפה ובהתאם לצורך לטיפול שפה על-ידי קלינאי תקשורת.

מתי מומלץ לפנות להערכת שפה?

v        כאשר נראה שהשפה אינה ממשיכה להתפתח ולהתקדם.

v        כאשר קיים רושם שישנם פערים בין שפתו של הילד לזו של בני גילו.

v        כאשר דיבורו של הילד משובש (יחסית לבני גילו) עד כדי כך שאינו מובן לסביבתו.

כאשר מורגש תסכול מצד הילד על שאינו מצליח להביע את עצמו.   יחד עם זאת, חשוב לזכור שהשונות בין ילדים היא גדולה מאד. ילדים יכולים להגיע להישגים מסוימים בגיל מוקדם או מאוחר יותר ועדיין בשני המקרים התפתחותם תיחשב תקינה. מעבר לכך, ישנם הבדלים בין ילדים מבחינת התחומים אותם מפתחים קודם - לדוגמא, ישנם ילדים שמרחיבים את אוצר המלים שלהם אך עדיין משתמשים בכל מבע במילה בודדת בלבד, ולעומתם יהיו ילדים שאוצר המלים שלהם יתפתח בקצב איטי יותר, אך כבר מתחילים לצרף מלים ולבנות משפטים.

מה הם השלבים בהתפתחות שפה תקינה?

בשנה הראשונה:

למעשה, ילד מתחיל לפתח תקשורת ושפה עוד לפני שמתחיל לדבר:  תינוק יוצר קשר עין עם המבוגר, יש לו העדפה לקולות אנושיים, ולמרות שהבכי הוא התנהגות רפלקסיבית, לאחר זמן התינוק מקשר בין הבכי שלו לתגובת ההורים, ואז בהבעת הבכי יש כוונה תקשורתית. בהמשך התינוק מתחיל למלמל - בתחילה צלילים דמויי תנועות, לאחר מכן עיצורים אחוריים (כגון ח, ג, ק, גר) ואחר-כך עיצורים קדמיים יותר (נ, ד, ת, מ, ב, פ(.

התינוק ממשיך לפתח את המלמול שלו עד שלקראת גיל שנה השמעת הקולות, שהיא אינסטינקטיבית, משמשת את התינוק בהבעת כוונות. התינוק מתחיל לשלוט בהפקת הצלילים ומשלב זאת עם הצבעה.

בשנה השניה:

במקביל להופעת המילים הראשונות, בדרך כלל בין גיל 11 חודשים ל- 18 חודש, התינוק ממשיך למלמל ולעתים משמיע פטפוט חסר משמעות שנשמע כאילו מדבר במשפטים.

כיצד בוחר התינוק מה יהיו מילותיו הראשונות?

מילה ראשונה צריכה לענות לפחות על אחד משני תנאים - לפי הראשון, מדובר במילה שמתקרבת מבחינת הרכב הצלילים שלה לאותה מילה בשפת המבוגר, ושנית על התינוק להשתמש ברצף צלילים דומה באותם הקשרים או לגבי אותו אובייקט. הילד בוחר להגות, מעל לכל, מלים מסביבתו המיידית. גם אם המלה קשה מבחינת ההיגוי, אך בעלת חשיבות לילד, הוא יפשט אותה. כך שאם לדוגמא, לאחותו קוראים שלומציון, יתכן שיפשט את שמה ל"יו", אך לא יוותר על הגייתו בשל אורכו. יחד עם זאת, ילדים נוטים לרכוש ביתר קלות מלים שהן קלות יותר מבחינת רצפי ההברות, ובאופן טבעי עושים הכללות, כך שמלים משמשות במובן רחב יותר (קוראים לכל כלב 'חומי') או צר יותר (קוראים רק לבקבוק אחד 'בקבוק') ממשמעותן האמיתית.

בגיל 18-24 חודשים- הילד מתחיל לצרף את המלים שלמד, אך כמעט שאינו משתמש במילות יחס ביניהן. הילד בגיל זה מבין שאלות פשוטות המתחילות ב: 'איפה', 'מי' או 'מה'.

בשנה השלישית:

מגיל שנתיים עד שלוש הילד לומד לנהל דו-שיח קצר. להביע עצמו במשפטים פשוטים הכוללים גם מילות יחס. מופיעות הטיות לפי מין ומספר, הפעלים מתאימים לזמנים השונים (עבר, הווה ועתיד). הילד מרחיב את אוצר המלים שלו ורוכש לדוגמא: מושגי גודל ומרחב בסיסיים (גדול/קטן, על/מתחת וכו'), מושגי צבע וכמות ,ומזהה חפצים לפי שימוש בהם.

בגילאים 3-4:  הילד מודע יותר להבדלים שבין שותפיו לשיחה ועל כן מתאים עצמו לכך בדיבורו.

הוא מסוגל להשתמש במשפטים ארוכים ומורכבים. יש שגיאות מעטות בהטיות (בעיקר ביוצאי דופן). הוא משתמש במרבית מילות השאלה. ביכולתו לשוחח גם על נושאים מופשטים יותר. הוא מתחיל להבין מושגי זמן וכמות והפכים.

בגילאים 4-6:  לקראת מעברו לביה"ס, יש לילד כ- 1500-2000 מלים באוצר המלים שלו. הוא מתחיל לפתח ערנות למרכיבים הצליליים של המלים ומסוגל לפרק אותן להברות. הילד יכול לספר סיפור ממידע חזותי (תמונות), להביע מילולית רגשות, לתת הגדרות ולהבין את המושג "יוצא דופן".

בגיל בית-הספר:

כשילד מגיע לבי"ס הוא מבין כ- 14,000 מלים ולומד כל שנה כ- 2000 מלים נוספות, אך פרט להרחבת אוצר המלים הן מקבלות משמעויות נוספות (לדוגמא: מטאפורות) , מתפתח ההומור והבנת האבסורד.

כאשר המסר שלו לא מובן, הוא מסוגל לשנות את המשפט ע"י הדגשה או הרחבה שלו. לילד יש יכולת לחשוב ולדבר על השפה וכן לנתח אותה.

כיצד ניתן לעודד את התפתחות השפה?

כאמור, לרוב נדרשת רק חשיפה לשפה על מנת שילד בריא ירכוש אותה, אך ניתן אף להרחיב ולעודד את התפתחותה ע"י כך שהורים ידברו יותר עם ילדיהם, יתמללו עבורם מצבים, התרחשויות וגירויים שנתקלים בהם בחיי היומיום.

יש להתייחס באופן חיובי ומעודד לניסיונות של הילד לתקשר ולהביע עצמו, גם אם הדיבור משובש ורצוף שגיאות. כאשר דבר כזה קורה מומלץ מאד לחזור על דברי הילד בצורתם הנכונה וללא אותן שגיאות, או להרחיב את המבע שלו, אך בשום אופן לא לתקן אותו או לדרוש ממנו לחזור על שאמר בצורה ה"נכונה".

יש להימנע מלדבר עם הילד בשפה שהיא מורכבת מדי עבורו מבחינת אורך וסוג המשפטים, ומבחינת אוצר המלים. ולחלופין - לא לדבר איתו בשפה שהיא "תינוקית" מדי יחסית ליכולותיו.

הרמה השפתית המומלצת היא זו שמעט מעל לרמתו הנוכחית, ובכך ניתן לחשוף אותו בהדרגה למרכיבים חדשים בשפה.

האם דו-לשוניות יכולה להשפיע על התפתחות השפה?

יש מקרים שבהם לימוד של יותר משפה אחת יכול לגרום לאחור זמני בהתפתחות השפה, אך בדרך כלל ילד בעל יכולות נורמליות ידביק את הפער עם הזמן, ויצא נשכר עם ידיעת מספר שפות.