מאיזה גיל ניתן לבצע בדיקת שמיעה בתינוקות וילדים?

ידוע כי עובר ברחם אימו שומע בשליש האחרון של ההריון . לכן מיד לאחר הלידה ניתן לבדוק אצלו תגובות לגירויים שמיעתיים.

בהדסה עין כרם הוכנסה בימים אלו בדיקת.  Otoacoustic Emission  (הדים קוכליארים) המתבצעת לכל התינוקות טרם שחרורם מבית החולים.

מדוע חשוב לבדוק שמיעה כבר בגיל צעיר כל כך?

שמיעה תקינה חיונית להתפתחות השפה והדיבור של הילד וכן להתפתחותו הרגשית והחברתית. איתור מוקדם של ליקוי שמיעה ושיקום מתאים יאפשר בהמשך, שלוב של מספר ילדים רב יותר במסגרות חינוכיות רגילות . הודות לשיתוף הפעולה בין מחלקת יולדות, תחנות לאם ולילד, רופאי ילדים וא.א.ג., רוב התינוקות הסובלים עקב ליקוי שמיעה חמור עד עמוק מתגלים ומתחילים בשיקום שמיעתי עוד לפני גיל שנה.

באילו מקרים יש להפנות ילד לבדיקת שמיעה?

כאשר ההורים, רופא הילדים, אחות או כל גורם מטפל אחר חושד שקיימת בעיית שמיעה, יש לפנות מייד לבדיקת שמיעה.

למכון האודיולוגי מופנים גם תינוקות השייכים לקבוצת סיכון גבוה לחירשות מכל אחת מהסיבות הבאות: חירשות במשפחה, חשיפה של האם לאדמת או CMV במהלך ההריון, סינדרומים שונים, זיהומים קשים, צהבת עם ערך בילירובין גבוה ביותר, פגות מתחת ל 1.5 קילו, אשפוז בטיפול נמרץ ילודים ועוד.

תינוקות שנכשלו בבדיקת סינון השמיעה הנערכת לילודים בהדסה או בדיקות הסינון שמיעה הנערכות בגיל 7-9 חודשים בתחנות לאם ולילד מופנים גם כן למכון.

מתי עלי לחשוד כי לילד שלי יש ליקוי שמיעה ולפנות לבדיקת שמיעה?

בכל מקרה של חשש מומלץ לפנות לרופא המשפחה או רופא א.א.ג. ולהגיע לבדיקת שמיעה במכון אודיולוגי.

כיצד ניתן לבדוק שמיעה של תינוק?

קימות שיטות בדיקה התנהגותיות ואובייקטיביות.

בשבועות הראשונים של חייו, התינוק מגיב באופן ברור רק לעוצמות חזקות ע"י בהלה, מצמוץ עיניים או פעילות גופנית אחרת. מגיל 3-4 חודשים, ניתן לצפות בהקשבה ו/או בהפסקת פעילות לעוצמות בינוניות וסביב גיל חצי שנה התינוק יכול להפנות את הראש בעצמות חלשות לכיוון הגירוי השמיעתי. הבדיקה מתבצעת בחדר בדיקה אטום לרעשים חיצוניים, התינוק יושב על ברכי אחד מהוריו ומושמעים לו דרך רמקולים הממוקמים בחדר קולות בעצמות שונות. אנו עוקבים אחר התגובות התנהגותיות שלו, כגון: הפנית ראש אל מקור הקול, הפסקת פעילות, ועוד. ישנם נורמות לגבי סוג התגובה התלויות בגילו והתפתחותו של הילד. באמצעות בדיקות שמיעה התנהגותיות, ניתן לקבל מידע גס אם הילד שומע. לעיתים כאשר אנו מעוניינים בסף שמיעה מדויק או כאשר הילד אינו משתף פעולה בבדיקה ההתנהגותית, אנו נעשה שימוש בבדיקות שמיעה אובייקטיביות, כגון: רישום הפלט האקוסטי ורישום פוטנציאלים מעוררים של מערכת השמע (ABR).