צוות חוקרים בראשות ד"ר שרה סלון, רופאה במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה בירושלים, הצליח לגדל זרע דבלים בן 2000 שנה. ממצאי המחקר תפרסמו בסוף השבוע האחרון בכתב העת היוקרתי "science". החוקרים מתארים את תהליך ההנבטה של הזרע, גידולו והאנליזה הגנטית הראשונית שבוצעה לגביו.
ד"ר סלון, מנהלת המרכז לחקר רפואה טבעית ע"ש לואיס בוריק בהדסה, הביאה לתגלית חשובה זו במסגרת פרויקט לחקר צמחי מרפא במזרח התיכון, שהיא מנהלת.
זרעי הדבלים התגלו לפני 40 שנים על ידי פרופ' יגאל ידין במהלך חפירות ארכיאולוגיות במצדה.
ל"דבלה ממדבר יהודה" אשר נכחדה הייתה חשיבות מיוחדת במסגרת הפרויקט שנועד לחקור את המורשת העשירה של צמחי מרפא בישראל.
הזרעים העתיקים נרכשו מאוניברסיטת בר-אילן. הם הונבטו על ידי ד"ר איליין סולוואי, מומחית לחקלאות מדברית במכון ערבה לחקר הסביבה בקיבוץ קטורה שבערבה.
כשהשתיל היה בן 15 חודשים, נבדק גילו באמצעות העברת איזוטופ גרעיני של פחמן על קליפת הדבלה. הבדיקה שבוצעה על ידי ד"ר אגלי באוניברסיטת ציריך, הראתה כי הדבלה היא מתקופת המצור הרומאי על מצדה לפני כ- 2000 שנה. זהו כנראה הזרע העתיק ביותר שאי פעם נבט.
אנאליזה גנטית מוקדמת על הדבלים שנעשתה על ידי ד"ר יובל כהן ממכון וולקני, העלתה כי יש הבדלים בין הדבלה העתיקה לבין הדבלים המודרניות.
החוקרים מתכננים לבצע אנליזה נוספת בתקווה לגלות אפיונים גנטיים ספציפיים, שהפכו את "הדבלה ממדבר יהודה" למפורסמת, גם כמקור למזון מוערך וגם כתרופה בעלת ערך רב.
"השלב הבא שלנו יהיה לגדל דבלים נוספות בתקווה להבין טוב יותר את הגנטיקה שלהן ואולי אף להרבות את הדבלה העתיקה ממדבר יהודה כתמר מודרני", מציינת ד"ר סלון. "אנחנו צריכים להכיר מחדש את הייבול והצמחים העתיקים שפעם צמחו באזור ולחקור אותם מדעית על מנת לגלות את תכונותיהם. "ככל שהדסה מעורבת בפיתוח טכנולוגיה רפואית מודרנית, כך היא מקדמת גם את הרצון לגלות דרכי ריפוי למחלות ממקורות עתיקים", הוסיפה ד"ר סלון.