מרכז רפואי בית חולים הדסהמרכז רפואי בית חולים הדסה
צרו קשר לקהילה הרפואית אודות הדסה דף הבית 
דף ראשי > חדר עיתונות > חדשות

ד"ר נטע לוין


מחקר פורץ דרך: חולים בתרדמת יכולים לשמוע ולהבין


23/06/2011


ד"ר נטע לוין, רופאה בכירה במחלקת נוירולוגיה ובעלת PhD במדעי המוח, בוחנת את אשר קורה במוחם של אנשים בתרדמת באמצעות מכשיר ה- FMRI. היא מצאה, כי חלק מהחולים מגיבים לקולות, ואף מסוגלים לזהות את שמם ולבצע פעילות רצונית.

 

בניגוד ל- MRI רגיל, אשר מפיק תמונה קפואה (סטילס), ה- FMRI (Functional Magnetic Resonance Imaging) מספק תמונה דינאמית של פעילות המוח – מעין וידאו בו מוצגת הפעילות המוחית בזמן ביצוע מטלה. שיטת דימות זו מאפשרת למפות אזורי מוח האחראים לתפקודים ספציפיים, כגון אזורים האחראים לתנועה, לראיה, לשמיעה, לשפה ועוד.

 

ביחידה להדמיה פונקציונאלית בהדסה עושים שימוש ב- FMRI בעיקר לשם הערכות טרום-ניתוחיות. הנוירוכירורגים נעזרים בתוצאות הסריקות שמבצעת היחידה כדי למפות תפקודית אזורי מוח שונים. המידע מה- FMRI מועבר ישירות למערכת ניווט בחדר הניתוח, ועוזר למנתחים להימנע מפגיעה בחלקים מוטוריים ואזורי שפה בזמן ביצוע ניתוח, כדוגמת הסרת גידול מוחי.

 

ד"ר לוין מיישמת שימוש נוסף ל- FMRI – הערכת פעילות מוחית בקרב חולים בתרדמת. באמצעות ה- FMRI ניתן לחקור את המוח בשיטה לא חודרנית, ולזהות פעילות עצבית, אפילו כאשר נדמה שהחולה אינו מגיב.

 

בבדיקות שערכה, השוותה את הפעילות המוחית של אנשים בריאים עם קבוצת חולים בתרדמת. היא בחנה את התגובות המוחיות של הנבדקים בתגובה לגירויים שונים – תגובה לצלילים ולשקט, תגובה למשמע מילים, תגובה למשמע שמם של הנדבקים ולבסוף, יכולת ההבחנה בין קולות מוכרים לבין קולות בלתי מוכרים.

 

"ה- FMI מראה כמה דם מגיע לאזורים שונים במוח", מסבירה ד"ר לוין, "מבין הדברים שאנו מזהים כתגובה מוחית – יש הבדל בין זיהוי קולות לבין זיהוי שפה. כל תהליך מתרחש באזור שונה במוח". היא מאמינה, כי ככל שיש יותר סימנים לפעילות מוחית ספציפית לגירוי שניתן, כך ישנו סיכוי טוב יותר להתעורר מהתרדמת. עם זאת היא מזהירה, כי חוסר פעילות מוחית בזמן הבדיקה אינו מעיד על העדר פעילות באופן כללי בנבדק, שכן גם אנשים בתרדמת נעים בין מצב של ערות למצב של שינה, בדיוק כמו אנשים בריאים.

 

אחד המטופלים שלה, צעיר בשנות ה- 20 לחייו, שהיה בתרדמת ולא הגיב לסביבתו, הגיב היטב כאשר נבדק באמצעות ה- FMRI. הוא ידע להבחין בין שמו לבין שמות אחרים, וכן הגיב לקולות מוכרים. בהמשך היא ביקשה ממנו לדמיין פעולות שונות, כל אחת משפיעה על אזור אחר במוח: משחק טניס – על הקורטקס המוטורי; זמזום שיר – על קורטקס השמיעה; הליכה הביתה – על יכולת הניווט, וכן הלאה. גם לכך הגיב הצעיר, דבר המעיד על הבנת שפה ועל יכולת ביצוע פקודות.

 

הוריהם של הצעירים התרגשו לגלות, כי למרות שגופו של בנם אינו מתפקד, מוחו פעיל – ויתכן ובעתיד תתאפשר עמו תקשורת באמצעות ה- FMRI.

 

בעתיד מקווה ד"ר לוין להרחיב את מחקרה. "מי יודע", היא אומרת, "ייתכן ובעוד שנה יהיו כלים חדשניים עוד יותר, בעזרתם יהיה ניתן להרחיב את מה שידוע לנו על המוח ועל אופן תפקודו".

 




            
        
 

Powered by