למעלה מ – 700 איש, קובעי מדיניות, נציגי מוסדות הבריאות עובדי מערכת הבריאות והציבור הרחב השתתפו בועידת ישראל לרפואה, הכנס השנתי של הדסה לדיון בסוגיות שבין רפואה לחברה, שהתקיים השנה לראשונה בבנייני האומה בירושלים בשיתוף עם "העיר-כל העיר" והר"י.
שר הבריאות מר יעקב בן יזרי, ראש עיריית ירושלים מר אורי לופוליאנסקי ומר עמוס שוקן מנכל רשת שוקן בירכו את המשתתפים.
פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל הדסה, קרא לקובעי המדיניות לנקוט בשורה של צעדים לצמצום הפערים בטיפול הרפואי בין שכבות האוכלוסייה השונות. בין היתר הציע לבטל ההשתתפות העצמית בגין שירותי מניעה (דוגמא: אגרת טיפת חלב, בדיקה עצמית לחולי סוכרת, בדיקת חלבון עוברי, בדיקות ממוגרפיה), לפטור מאגרות בגין ייעוץ מניעתי (דוגמא: ייעוץ גנטי, ייעוץ דיאטטי לקבוצות סיכון), להכליל הפטור/ההנחה לבעלי הכנסות נמוכות על כלל השירותים המחייבים השתתפות עצמית, לרבות תרופות, ולתת הנחה לקשישים שיצאו ממעגל העבודה.
מור יוסף הציע לממן חלק משירותים אלה על ידי הפיכת מדינת ישראל ליעד לתיירות רפואית: חולים מחו"ל שיטופלו בארץ יממנו טיפולים הדרושים לאוכלוסיות חלשות. הוא קרא לממשלת ישראל להשקיע בפיתוח תשתיות לנושא זה.
הועידה עסקה בנושא היחסים המורכבים בין רפואה וכלכלה מחד ורפואה ותקשורת מאידך.
במושב מיוחד, שעסק ברפואת העתיד, הוצגו כלים וטכנולוגיות שישנו את פני הרפואה בעתיד. המחשב, הרובוט והאינטרנט כובשים כל העת חלקות חדשות ברפואה, והטיפול הרפואי הופך להיות אישי, מותאם לחולה על פי הפרופיל הגנטי שלו.
פרופ' יעקב נפרסטק, מנהל האגף הפנימי בהדסה, חתם את הועידה בהרצאה על תהליכים ברפואה, העוברת מרפואה פטרנליסטית ויודעת כל, הממוקדת במחלה, לרפואה מבוססת ראיות, נשענת על סיכויים וסיכונים וממוקדת בחולה.
פרופ' נפרסטק הזהיר מפני התפתחות רפואה מתגוננת כתוצאה מהפיכת מקרים בהם טעויות רפואיות מוגדרות כרשלנות רפואית.
הוועידה עסקה בשלשה נושאים מרכזיים:
רפואה וכלכלה, נושא המלווה את ענף הבריאות בעשייה היום-יומית וטומן בחובו דילמות מורכבות. המשאבים המוגבלים דוחקים אותנו לקבל החלטות שמשמעותן חיים או מוות. איך באים לידי ביטוי שיקולי עלות-תועלת? מה עם הזקנה במסדרון? איך לתת רפואה איכותית ולשמור על תקציב מאוזן? מתי והאם עלינו לאמץ טכנולוגיות ותרופות חדשות?
משתתפי המושב היו:
פרופ' אבינועם רכס - הרופא כסוכן כפול: שמירת האחריות המקצועית בעידן של התנגשות אינטרסים
פרופ' שוקי שמר – הנהלת מכבי שירותי בריאות – ניהול קופת חולים בתנאי אי ודאות
דר' יורם בלשר – מנכ"ל הר"י - הדילמות האתיות בקביעת סל הבריאות
גבי בן-נון – סמנכ"ל לכלכלת בריאות, משרד הבריאות –
שיקולים כלכלים בקבלת החלטות של השחקנים המרכזיים במערכת הבריאות
תא"ל ד"ר יחזקאל לוי, קצין רפואה ראשי, צה"ל - על כלכלה ובריאות בצה"ל
רפואה ותקשורת – יחסים מורכבים. כולנו רוצים שיכתבו עלינו, שיספרו על עבודתנו הקשה והמסורה, על הצלחותינו. אנחנו רוצים שהמחקרים שלנו והתגליות שאנו מגלים יהפכו מהר להיות נחלת הכלל, ולהציל חיים. אבל הרצון הזה מפגיש אותנו עם בעיות קשות ומורכבות: איך נשמור על זכויות החולה, כשעדשות המצלמה חודרות מתחת לסדין המכסה אותו? איך נלמד מטעויות, שהן הבסיס להתקדמות הרפואה, כאשר העיתונאי ממתין בפינה וקולמוסו המושחז מחכה להפיכת כל טעות ל"סקופ" שיזכה אותו בפוליצר? אילו חובות דיווח חלות עלינו כשאנו מטפלים באחמי"ם?
משתתפי המושב היו:
יו"ר - פרופ' מאיר ברזיס - המרכז לאיכות ובטיחות קלינית, הדסה
מר נחמן שי – סגן נשיא בכיר UJC ומנכ"ל UJC ישראל
גב' דנה וייס, ערוץ 2
מר רן רזניק – עיתון "הארץ"
מר יאיר עמיקם, דובר משרד הבריאות
רפואת העתיד – בתי החולים ומוסדות המחקר בישראל עוסקים לא מעט במחקר ובהוראה. מנסים לחדור לנבכי הגנום האנושי, לפצח את סודות החיים. השילוב בין רפואה איכותית, טכנולוגיות חדשות ושיטות ריפוי חדשות מאפשר לרפואה להתקדם. אנו מפתחים שיטות טיפול המותאמות אישית לכל חולה מגמה שתלך ותתפתח ככל שהזמן יחלוף. איך תיראה רפואת המחר? במה תהיה שונה ? על כך יענו כמה מחלוצי המחקר בתחום.
משתתפי המושב היו:
פרופ' אייל משעני – הדסה - רפואה אישית: טיפול מונחה הדמיה
פרופ' אירי ליברגל – מנהל המחלקה האורטופדית בהדסה - רפואה מונחית מחשב
פרופ' אבי ריבקינד – מנהל המחלקה לכירורגיה כללית ויחידת הטראומה הדסה עין כרם - רפואת חרום בכף ידך
פרופ' תמר פרץ - מנהלת המכון האונקולוגי על שם שרת, הדסה עין כרם –
התאמה אישית של טיפולים בסרטן
מר ישראל אייבי – מנהל תחום פתרונות מתקדמים בפאלאפון – שהציג פתרונות שונים המתאמים למערכת הרפואית