השלכות בריאותיות של מדיה ואינטרנט על ילדים

פרופ' איתן כרם,

מנהל האגף לרפואת ילדים, מרכז רפואי הדסה

בימינו שינויים חברתיים כבר לא מתרחשים ע"י אמצעי ראיה חדישים ומנצ'טות מתקדמות אלא באמצעות האינטרנט, הפייסבוק וגיוס של המונים. אם במהפכה החברתית נוצלו הילדים לעבודה, אז למהפכה התקשורתית שמתנהלת כיום יש מחיר כבד שמשלמים בעיקר ילדינו.

הילדים כיום צופים בטלוויזיה כארבע שעות ביממה, משתמשים במחשב כשעה וחצי, משחקים במשחקי וידאו כשעה ורבע (צפו בגרף להלן). בממוצע כשבע וחצי שעות ביממה מול המדיה, ובקיץ זה בטוח הרבה יותר. ואילו פעילות גופנית מתבצעת כשעתיים ביום אצל ילדים בני 8-10, וכשעתיים וחצי אצל מתבגרים. ב-80% מהבתים הטלוויזיה פתוחה רוב/ כמעט כל הזמן, גם אם אף אחד לא צופה. בבתים כאלו הילדים יצפו כשלוש שעות ביממה, ואילו כשהטלוויזיה סגורה כשעה וחצי.

עם מי הם צופים? לרוב לבד!

מתי הם צופים? מרביתם צופים מעבר לשעות הלילה- חצות ואילך!

במה הם צופים? 43% מהצפייה כוללת דיבור גס, קללות, וכדומה

כשמדובר במחשב, 25% מהזמן מוקדש לתקשורת אינטרנטית עם חברים, 20% מהזמן כולל משחקי מחשב, ו-6% כולל צפייה ב-יו טיוב וסרטונים אחרים. משמעות הדבר היא שאין פה עיסוק בשימוש במידע/ לימוד, אלא בתקשורת וראיית תכנים, לרוב בצורה לא מבוקרת.

מהן ההשלכות הבריאותיות?

הרגלי אכילה לקויים, אכילה מרובה, מיעוט פעילות גופנית, פיתוח בעיות שינה, בעיות חברתיות ולימודיות, בעיות בהתפתחות מינית ודיכאון. יותר ילדים מטופלים כיום בסכרת, לחץ דם, בעיות נשימה וכולסטרול גבוה.

ישנו קשר ישיר בין צפייה בטלוויזיה לבין משקל עודף. אלו שעות על גבי שעות ללא פעילות גופנית, הכוללות נשנוש מול המסך, ארוחות לא מבוקרות, ופרסומות למזון לא בריא. 64% מהבנים ו-67% מהבנות מעדיפים לאכול מול הטלוויזיה, כשבפועל כיום הוכח כי אכילה משפחתית (אכילה מסודרת ומבוקרת) מפחיתה השמנה.

מספר שעות השינה פחת משמעותית, לא בגלל שילדינו זקוקים לפחות, אלא שבמקום לישון הם צופים בטלוויזיה, משחקים במשחקי וידאו, גולשים באינטרנט ושולחים מסרונים. הפרעות שינה בקרב ילדים מגוונות וההפרעות הללו מביאות לבעיות כמו קשב וריכוז, השמנה ועוד.  כל שעת צפייה נוספת בערב הגבירה ב-25% את בעיות השינה. 

תינוקות וילדים בגיל הגן עוברים ע"י הטלוויזיה את תהליך ההתפתחות. כשהבעיה המרכזית היא תפיסה שגויה של המציאות והקושי להפריד בין העולם הנצפה (הדמיון) והמציאות. ישנה נטייה מוגברת להתנהגות אלימה, בגלל צפייה בסרטונים מצוירים שכביכול נראים תמימים אך מלווים באלימות. בילדים בגיל הגן יש תפיסה שגויה של המציאות, קושי ניכר להפריד בין העולם הנצפה למציאות ובלבול בין מה שטוב לרע. ילדים המצויים במעונות יום צופים הרבה פחות!

לפי מחקרים כל שעה נוספת של צפייה בתוכן אלים הייתה קשורה לעלייה בסיכון ל-ADHD. כל שעת צפייה מגדילה ב-10% את הסיכון להפרעות קשב וריכוז. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים קבעה שאין לחשוף ילדים מתחת לגיל שנתיים לטלוויזיה.

המצאות טלוויזיה בחדר הילדים מורידה משמעותית את ההישגים הלימודיים במתמטיקה, קריאה, שפות ואומנות. ילדים עם צפייה מוגברת מתוארים ע"י המורים כפחות יצירתיים, פחות נוטים לעבודה משותפת, חסרי יוזמה ופחות הישגיים. הם מתוארים כפחות שמחים, משועממים ומסתבכים בצרות.

מחקר בניו-יורק בו בדקו ילדים בגיל 14 ו-17 שנה מאוחר יותר, הראה שאצל ילדים שצפו בתוכניות אלימות בטלוויזיה פחות משעה, רמת האלימות שלה הייתה הרבה יותר נמוכה. האלימות התבטאה בעיקר בבנים בגיל המבוגר.

אז איך נשנה את המצב?

·         יש להימנע מהשארת הטלוויזיה פתוחה סתם כך.

·         יש לקבוע חוקי צפייה בטלוויזיה- אין לצפות יותר משעתיים ביום!

·         עלינו לקבוע עם הילדים אילו תוכניות מותר לצפות.

·         יש לקבוע שעת גג לצפייה בטלוויזיה

·         יש לצפות יחד עם הילדים בטלוויזיה, ובייחוד בילדים מתחת לגיל 10.

·         חל איסור לאכול מול הטלוויזיה! חשוב לקיים יותר ארוחות משפחתיות.

·         יש להימנע מהכנסת הטלוויזיה לחדרי הילדים.

·         חינוך ההורים עוד בטיפות החלב (בעלות משמעות ניכרת ברפואה המונעת בישראל), כי הילדים לבד לא יבינו את המשמעות.