הורים

ביופסיה של הכבד

לצורך ביצוע ביופסיה מהכבד, ילדיכם יאושפז במחלקה. 

 

מהו הכבד?

הכבד הינה הבלוטה הגדולה ביותר בגוף. (שוקל כקילוגרם וחצי ומכיל 800- 900 גרם דם טרי במבוגרים ועשיר בכלי דם). הוא מונח בחלק הימני העליון של חלל הבטן, מתחת לסרעפת ומחולק ל - 2 אונות: ימנית- גדולה יותר, ושמאלית- קטנה יותר.

 

 

הכבד מכיל 13% מנפח הדם בכל רגע נתון.

לכבד 3 תפקידים עיקריים:

  1. "בנק הדם" – מסנן את הדם, מנטרל חומרים רעילים ומנקה את הדם מחיידקים ונוגדנים. כמו כן, הוא מייצר תאי דם אדומים אצל העובר. ואצל מבוגרים נהרסים בכבד התאים הזקנים.
  2. הכבד מכונה " בית חרושת כימי", מווסת את רמת הסוכר בדם ומבטיח אספקה קבועה של סוכר לתאים ולרקמות לצורך הפקת אנרגיה.
  3. הפרשות- מפריש כל יום (כליטר) מיצי מרה. למיצי המרה תפקיד חשוב בסילוק רעלים מהגוף. 

מהי ביופסית כבד?

בבדיקה זו נלקחת באמצעות מחט דגימה מהכבד לביופסיה (בדיקה תחת מיקרוסקופ). הבדיקה מתבצעת ברנטגן בעזרת אולטרסאונד. לעתים, הבדיקה נעשית  יחד עם בדיקת גסטרוסקופיה עליה ניתן לקרוא כאן, ואז הביופסיה נלקחת דרך צינור אופטי המוחדר דרך הושט. במקרים אחרים המחט מוחדרת ישר אל הכבד דרך הבטן. לחצו כאן כדי לראות מצגות בנושא.

 

למה מבצעים את הבדיקה?

  1. כדי לאבחן את הגורמים למחלות כבד ולראות האם הילד סובל ממחלת כבד, איזו ובאיזה שלב.
  2. כדי להעריך את השלב של דלקת הכבד.
  3. כדי לאבחן את התגובה לטיפול התרופתי בדלקת הכבד ולבדוק האם הילד מגיב לטיפול התרופתי מקבל.  

מתי נקבל תשובה?

לרוב תוך שבועיים או שלושה, בשל הצורך לעבד את הדגימה ולבצע צביעות שונות.

 

ההכנה לבדיקה:

  • הבדיקה דורשת בד"כ אשפוז ללילה אחד להשגחה, או כחלק מבירור במהלך אשפוז.
  • צום בהתאם לטבלה: 

סוג המזון המותר לאכילה / שתייה לפני ההרדמה

תקופת הצום הנדרשת (הימנעות מסוג מזון לפי סוג)

נוזלים צלולים: כל משקה שקוף: מים, מיצים שקופים כגון מיץ תפוחים, תה בהיר.

שעתיים לפחות

חלב אם

4 שעות לפחות

חלב (למעט חלב אם)

6 שעות לפחות

פורמולות לתינוקות

6 שעות לפחות

ארוחה קלה: צנימים ונוזלים צלולים.

6 שעות לפחות

ארוחה מלאה: הכוללת גם מזון שומני /

מטוגן, ו/או בשרי.

8 שעות לפחות

  

  • ליידע את הרופא או האחות אם ילדיכם לוקח תרופות באופן קבוע. (תרופות כמו קומדין יש להפסיק כשבוע לפני הבדיקה).
  • ליידע את הרופא או האחות אם קיימת רגישות לתרופות.
  • הכנסת אינפוזיה – לצורך ביצוע הרדמה, ולקיחת בדיקות דם (במידה ויש צורך).  

אופן ביצוע הביופסיה:

המרדים יזריק לילדיכם תרופת הרגעה לוריד לפני הבדיקה. התרופה תעזור למנוע תחושות כאב או חרדה אצל הילד, ושיכחה של הבדיקה לאחר ההתתעוררות. קראו עוד על הרדמה כאן. עד שירדם תוכלו לשהות עימו ולהחזיק את ידו.

לאחר שיירדם תאלצו לצאת וילדיכם יחובר למוניטור הבודק את הדופק ורמת החימצון בדם.

 

בדרך כלל ילדיכם ישכב על הגב, הרופא יאתר את מיקום הכבד ע"י אולטרסאונד, לאחר חיטוי העור יחדיר מחט, דרכה ישאב את שביב הכבד. הבדיקה אורכת כחצי שעה.

לאחר הבדיקה ילדיכם יתעורר בהדרגה, ויחזור למחלקה.

אזור החדרת המחט יהיה חבוש בחבישה מעט לוחצת.

 

מה קורה לאחר הבדיקה?

הילד יתבקש לשכב על הגב או על צד ימין (על הצד בו הכבד נמצא) למשך שעתיים. השכבה זו מונעת סיכוי לדימום מאזור הביופסיה בד"כ.

לחץ דם, דופק וחום ימדדו ע"י האחות.

בהמשך היום הילד יכול להשתתף בפעילויות שקטות בלבד.

לאחר השגחה של כ 24 שעות הוא צפוי להשתחרר לביתו.

 

מתי אפשר לשתות ולאכול?

חלק מתופעות הלוואי של הטשטוש הם: ירידה ברפלוקס הבליעה, בחילות והקאות. ולכן, לאחר שהילד מתעורר מהרדמה ומצליח לבלוע, ניתן לעשות ניסיון שתיה.

לאחר שהילד שתה מים או מים עם סוכר, הצליח לבלוע ולא הקיא, ניתן לתת לו כלכלה רכה – לדוגמא: ג'לי, יוגורט. במידה והילד לא מקיא גם את זה ניתן להכין כלכלה רגילה.

 

האם ישנם סיכונים?

בבדיקה זו יש מספר סיכונים , אם כי שכיחותם נמוכה מאוד.

  • דימום- ברוב המקרים הדימום אינו קשה, ולא מצריך כל טיפול, אך לעתים יש צורך במתן מנת דם. מדווחים מקרים נדירים של פגיעה בכלי דם גדול המצריך ניתוח. הסימנים לדימום הם חיוורון, חוסר שקט או עייפות קיצונית, עלייה בדופק וירידה בלחץ הדם.  
  • פגיעה בריאה או בקרומי הריאה אשר יכולים להיות מטופלים ע"י ניקוז זמני של קרומי הריאה.
  • לעיתים לא מתקבל מספיק חומר לבדיקה ואז יש צורך לחזור על הביופסיה. 

מתי משתחררים הביתה?

  • לאחר הבדיקה יש להיות 24 שעות בהשגחה.
  • אם לא מתעוררות בעיות, השחרור יהיה בצהרים לאחר ביקור הרופאים.

ומה בבית?

  • מעקב חום.
  • טיפול בכאב עם אקמול- לרוב אין צורך.

המידע מבוסס על עלון מידע מאת צוות מחלקת ילדים, הדסה עין כרם.

לעלון לחצו כאן

למידע דומה מותאם לילדים לחצו כאן.