הורים

בדיקות דם לילדים

מערכת הדם

ממה מורכב הדם?

הדם הוא נוזל החיים. הוא זורם בגופינו בתוך כלי דם גדולים וקטנים. הדם הוא לא רק נוזל אדום. בתוכו יש מרכיבים רבים שניתן לראות במכשור מעבדה.

תמונות מיקרוסקופית של תאי דם:

התאים האדומים נקראים "כדוריות דם אדומות" או "אריתרוציטים". כדוריות דם אדומות נושאות איתן חמצן החיוני למוח ולתפקוד כל האיברים. התאים הלבנים בעלי המראה המחוספס נקראים "כדוריות דם לבנות" או "לויקוציטים". כדוריות הדם הלבנות מגנות על הגוף מפני זיהומים וחיידקים. הכדוריות הלבנות יכולות לשנות את צורתן ו"לבלוע" חיידק המנסה לתקוף את הגוף. טסיות הדם הנקראות גם "טרומבוציטים" אחראיות על קרישת הדם ועל הסמיכות שלו. הפלזמה היא הנוזל המחבר את כל המרכיבים יחד.

 

בדיקות דם מרתיעות ילדים בדרך כלל. חשוב להכין אותו לפני הבדיקה וניתן לעשות זאת היטב בעזרת האחיות או המורות בבית הספר של המחלקה ובעזרת דפים אלו. זכרו כי תגובת ההורים משפיעה בעוצמה על הילדים. אם אתם חשים חרדה, היעזרו בצוות המטפל וכך תעזרו גם לילדכם. הסבירו לו מה הולך לקרות, דברו איתו במהלך הבדיקה ואפשרו לו לבטא את תחושותיו.   

מומלץ מאוד להסתכל במצגת של אתר קו-אור.  כדי להסתכל במצגת על בדיקות דם לילדים לחץ כאן.

כמו כן, מומלץ לתת לילד להסתכל באתר כאן, להשתמש בדפי הצביעה כאן,  ולהדפיס תעודת גיבור כאן.

 

מעבדות ובדיקות דם לילדים

כמעט בכל ביקור בבית החולים הילד צריך לעבור בדיקות דם. כשבן אדם חולה, רואים שינוי בדם שלו. דרך בדיקות הדם ניתן להעריך את הטיפול המתאים. מעבדת המטולוגיה בהדסה מצוידת במכשור המתקדם ביותר על מנת לענות על צרכי לקוחותינו. אנו מספקים שירותי מעבדה נרחבים, מדויקים, מהימנים ומהירים. הדיוק והמהימנות נבדקים בקפדנות תוך עמידה בדרישות בקרות האיכות המקובלות בעולם.  צוות הרופאים ועובדי המעבדה שוקדים על הכנסת והטמעת בדיקות חדשות, שוב בהקפדה על האיכות על מנת לספק את התוצאות המדויקות ביותר שעל פיהן מתקבלות החלטות טיפוליות

 

 להלן רשימת בדיקות המעבדה המבוצעות ביחידות השונות, כולל תיאור קצר של הבדיקה והערך האבחנתי-טיפולי שלה.  לנוחיות הקורא, חילקנו את הבדיקות לפי הסעיפים הבאים:

א. בדיקות דם שגרתיות (פרט לבדיקות קרישה).

ב. בדיקות שגרתיות המבוצעות על דגימה ממח עצם או נוזל שדרה

ג. בדיקות מערכת הקרישה, הטסיות וקרישיות היתר.

 

א. בדיקות דם שגרתיות

  • ספירת דם מלאה (CBC ) –  ספירת הדם היא הבדיקה הראשונית המספקת מידע על מצבו הבריאותי של המטופל, בהתבסס על מספר מרכיבים. זוהי הבדיקה הנפוצה ביותר במפגש ראשון עם בית החולים. היא יכולה להצביע על מצבים רבים שאינם תקינים, כמו למשל, דלקת, ממאירויות במערכת הדם, דימום וסתי כבד, דימום פנימי ובעיות בקרישת הדם או במערכת הטסיות. קראו בסוף הדף על מושגים בספירת דם.
  • ספירת רטיקולוציטים ספירת כדוריות האדומות החדשות הנוצרות כל יום ב"מפעל" מח העצם. הבדיקה נמדדת בעזרת מכשיר אוטומטי לספירת הדם ששמו קולטר.
  • משטח דם היקפי: בבדיקה הזו מוציאים טיפת דם על ידי דקירה קטנה באצבע. את טיפת הדם מניחים על לוח זכוכית ומורחים בשכבה דקה הנצבעת במכשיר מיוחד אוטומטי. לאחר הצביעה המיוחדת משטח הדם נבדק מתחת למיקרוסקופ ע"י הרופא ההמטולוג המומחה, היודע להעריך את צורתן של הכדוריות הלבנות, האדומות וטסיות הדם. למרות שמכשירי הספירה האוטומטיים מהדור החדש מתוחכמים מאד הרי שאין תחליף להסתכלות המומחה, אשר יחד עם תוצאות אחרות יודע לתת משמעות למראה המשטח. ברוב המקרים האבחנה נעשית לאחר התבוננות במשטח הדם ההיקפי. זוהי בדיקה חשובה כיוון שהיא נותנת תוצאות מדויקות ביותר.
  •  שקיעת אריתרוציטים או "שקיעת דם": דם הנלקח במבחנה מיוחדת בה חומר מונע קרישה. החומר מעורבב היטב עם הדם ולאחר מכן מעמידים את המבחנה למשך שעתיים בעמודה מיוחדת עם שנתות. לאחר שעה מודדים את מספר המילימטרים שהכדוריות האדמות שקעו – וזוהי התוצאה של השקיעה לאחר שעה. לאחר שעה נוספת חוזרים על הקביעה. המהירות בה הכדוריות האדומות שוקעות  נקבעת ותלויה בריכוז של מספר חלבונים שריכוזים בפלסמה עולה במהלך מחלה חריפה. שקיעת  דם מוחשת הינה סימן, אמנם לא ספציפי, אך מאד רגיש, לנוכחות מחלה אורגנית כלשהי.
  • מוטולסקי: זוהי בדיקה המבוצעת על דם היקפי ומהוה בדיקת סקירה לנוכחות חסר אנזים G6PD. זהו חסר גנטי הנפוץ ביותר בין יוצאי המזרח התיכון, בעיקר בקרב הכורדים. מאחר וחסר זה קשור בכרומוזום X, הוא בא לידי ביטוי יותר אצל גברים.  כתוצאה מהחסר באנזים זה, כדוריות הדם האדומות אינן יכולות לתקן את עצמן תחת מצבים של חסר חמצן. ישנם מספר מצבים כמו חשיפה למאכלים מסוימים (פולי פבה, "פול") או צריכת תרופות (כינין, תרופות המכילות סולפה) הגורמים להמוליזה והורסים את כדוריות הדם האדומות בצורה קשה. חשוב ביותר לבני משפחה בעלי היסטוריה של רגישות לפולי פבה להיבדק על מנת לוודא באם הם נשאי תכונה זו. בדיקת מוטולסקי נותנת את התשובה, ובמידה והינה חיובית, על הנשא להתייעץ עם המטולוג לקבלת מידע מדויק באשר לתרופות או מאכלים מהם צריך להימנע. הבדיקה בוצעה עד לא מכבר במעבדה ההמטולוגית  ורופאי מרפאתנו ישמחו לתת מידע ויעוץ בנושא זה.

 

ב. בדיקות דם שגרתיות המבוצעות על מח עצם או נוזל חוט שדרה:

  • ציטוספין של נוזל חוט שדרה: בחולי לויקמיה מסוג (ALL) ובמספר סוגים של לימפומה, ישנה מעורבות של מערכת העצבים המרכזית עם המחלה הממארת, והדבר מעלה בעיה טיפולית. בדיקת הציטוספין הינה מכשיר לבירור קיום מעורבות כזו. בעזרת צנטריפוגה מיוחדת התאים מנוזל השדרה מרכזי בנקודה על גבי זכוכית הנושא. המשטח נצבע ונבדק תחת מיקרוסקופ על ידי מומחה. בדיקת ציטוספין יכולה לבדוק נוזלי גוף אחרים כגון נוזל פלוירלי אשר מצטבר במצבי מחלה שונים. ניתן על ידי כך לקבוע האם התאים תגובתיים או ממאירים.

 

ג. בדיקת מערכת הקרישה:

ניתן לסווג את בדיקות מערכת הקרישה על פי החלוקה הבאה:

  • בדיקות לבירור נטייה לדמם שמקורה במערכת הקרישה
  • בדיקות לבירור נטייה לדמם שמקורה במערכת הטסיות
  • בדיקות לאיתור נטייה לקרישיות יתר.

ישנו מגוון רחב של סיבות לבדיקות הקשורות במערכת הקרישה. חלק מהבדיקות מבוצעות באופן שגרתי לפני ניתוחים, ובמידה ומתגלה בעיה במערכת הקרישה, מבוצעות בדיקות מתוחכמות יותר לאיתור מדויק של הבעיה. חלק מבדיקות אלה מבוצעות במידה ויש חשד לבעיית דימום כמו בעת פציעה קשה או במצב של וסת כבדה. לחילופין בדיקות אחרות מבוצעות במידה ויש חשש להפרעה כלשהי הגורמת לקרישת דם מוגברת (טרומבוזיס). כאמור, במידת הצורך נעשות בדיקות מתוחכמות על מנת לאפשר לרופאים המטפלים לספק את הטיפול הנכון.

בדיקות שגרתיות:

  • זמן פרותרומבין (PT) – בדיקה זו מבוצעת באופן שגרתי בחולים רבים לפני התערבות ניתוחית מכל סוג, וכן בקבוצת מטופלים בנוגדי קרישה הניתנים דרך הפה (קומדין, סינתרום). הבדיקה מבוצעת ע"י הוספת חומר המפעיל את מערכת הקרישה במקום מסוים וקביעת הזמן בו נוצר קריש הפיברין. ליצירת קריש הפיברין נדרשת סידרת חלבונים, בכמות מספקת, וחסר (מוחלט או חלקי) של אחד מהם יגרום  לעיכוב ביצירת קריש הפיברין. התוצאה המבוטאת בשניות ניתנת בהשוואה לזמן בו נוצר קריש דם בדגימת סטנדרט נורמאלי.
  • זמן תרומבופלסטין חלקי: (PTT) זוהי בדיקה נוספת המבוצעת באופן שגרתי אצל חולים לפני ניתוח או במטופלים בנוגד קרישה – הפיברין, על מנת לנתרו. הבדיקה מנוהלת באופן דומה.

 

שאלות "טריוויה"

מהי ספירת דם?

בספירת הדם נספרים כמה מרכיבים שנמצאים בדם:

1.    הכדוריות הלבנות שתפקידן להלחם בדלקות.

2.    הכדוריות האדמות המכילות המוגלובין המעביר ומספק חמצן לרקמות הגוף.

3.    הטסיות שהתפקיד שלהן הוא לעצור דימום כשיש פצע, על ידי כך שהן נדבקות אחת לשנייה.

4.    הרטיקולוציטים שהם מעידים על מצב ייצור הדם ב"מפעל" שלו- שהוא מח העצם. 

 

מה הם ערכים נורמאליים?
ערכי המעבדה הנורמאליים הם תוצאה של מבחנים סטטיסטיים מקיפים ביותר, שכוללים קבוצות גדולות מאד של נבדקים.

בקבלת התשובות מבדיקת הדם תקבלו דף תוצאות, בו טבלה הכוללת רשימת קיצורים באנגלית של מרכיבי הדם. לצד כל מרכיב, ישנו הערך המספרי הרצוי והערך המצוי. לעתים, לצד המספרים ישנם סוגריים המתארות את מיקום הערך המצוי יחס לנורמה.

ניתן לראות זאת כאן:

ערכי בדיקות דם

(שימו לב, הערכים בטבלה הם לשם המחשה בלבד, ואין להשתמש בהם מעבר לכך, כיוון שאינם מהווים מדד מדויק עבור כל גיל.)

הערכים הנמצאים בתוך הסוגריים וצבועים בשחור מראים על טווח נורמאלי באנשים בריאים. כאשר ישנה חריגה- ניתן לראות סימון של כוכבית מחוץ לסוגריים, שלעתים מודגש בצבע- כאן באדום. כאשר סימון הכוכבית נמצא בצד השמאלי של הסוגריים, זהו סימן למחסור במרכיב זה בדם (כאן- ב-HEMOGLOBIN ו-HEMATOCRIT למשל). כאשר סימון הכוכבית נמצא בצד הימני של הסוגריים, זהו סימן לעודף (כאן, בMPV למשל). רוב תוצאות בדיקות הדם של המטופלים יהיו בתחום התקין. ישנן קבוצות אנשים שהערכים של ספירת הדם שלהם יהיו נמוכים או גבוהים מהערך הנורמאלי – אך מצב זה הוא תקין עבורם. לעתים מדובר במחסור ועודף משמעותיים שמצריכים טיפול. לכן, בכל מקרה יוצא דופן צריך להתייעץ עם הרופא המטפל.

 

מה קורה כאשר ספירת הכדוריות האדומות נמוכה?

כדוריות דם אדומות מסומנות באותיות: RBC. הן נקראות גם אריתרוציטים.

כאשר ספירת הכדוריות האדומות נמוכה מסיבה כלשהי, גם רמת ההמוגלובין יורדת, ואז התחושה היא תחושת עייפות או קוצר נשימה. הלב, המשמש כמשאבה, עובד קשה יותר כדי שיוכל לספק חמצן לגוף. מצב כזה הוא של חוסר דם ונקרא אנמיה (ANEMIA). חשוב לבדוק מהו מקור החוסר בדם.

 

מה קורה כאשר ספירת הכדוריות האדומות גבוהה?
מצב אפשרי שיש לבדוק מה גרם לו.

 

מה קורה כאשר ספירת הטסיות נמוכה?
טסיות דם מסומנות באותיות: PLT. הן נקראות גם טרומבוציטים.

כאשר ספירת הטסיות נמוכה, עלול להיווצר מצב של נטייה לדמם, ויש לבדוק מה גרם לירידה במספר הטסיות.  לעיתים מספר הטסיות תקין אך תפקודן לקוי, וגם זאת יש לבדוק.

 

מה קורה כאשר ספירת הכדוריות הלבנות נמוכה?
הסימון לכדוריות לבנות הוא: WBC. הן נקראות גם לויקוציטים.

מצב זה אפשרי – יש לבדוק מה גרם לו, ועלול להיווצר מצב בו הגוף אינו מסוגל להילחם בזיהומים. מצב זה שכיח ביותר במטופלים המקבלים טיפול כימותרפי, וברוב המקרים המצב הוא זמני. בכל מקרה הרופא המטפל חייב להיות בתמונה!

אפשר לקרוא על זה עוד כאן.

  

מה קורה כאשר ספירת הכדוריות הלבנות גבוהה?
הסימון לכדוריות לבנות הוא: WBC. הן נקראות גם לויקוציטים.

ברוב המקרים ספירת הכדוריות הלבנות גבוהה כתגובה למצבי דלקת. ישנם מקרים בהם ספירה לבנה גבוהה עלולה להצביע על מצב ממאיר ולכן חייבים לפנות לרופא המטפל.

 

להדפסת דף זה לחצו כאן.

לחומר דומה מותאם לילדים לחצו כאן.

כדי להסתכל במצגת על בדיקת דם לחץ כאן.

לדפי צביעה בנושא לחצו כאן.

להדפסת תעודת גיבור לחצו כאן.