בארה"ב הגדירו את הפרעת הקשב והריכוז כמגיפה, כמעט. איך יודעים אם הילד לוקה בהפרעה? מה ההבדל בין ילד עם הפרעת קשב לסתם ילד נמרץ? ולמה חשוב לזהות ולטפל בהקדם?
מאת: ד"ר איתי ברגר
עם החזרה ללימודים כדאי לשים לב לאחת היכולות החשובות ביותר ללמידה – יכולת קשב והריכוז. הנושא "חם" ומדובר בו הרבה בפורומים מקצועיים ולא מקצועיים כאחד. פעמים רבות הנושא הופך ל"זירת קרב" בין דעות שונות. רוב הדיונים בעיתונות הפופולרית נוטים לספק מידע חלקי בלבד המלווה ב"פתרונות" פשטניים. במאמר קצר זה אנסה לספק מידע בסיסי אך מדויק.
תקשיבו טוב
יכולת הקשב והריכוז היא יכולת מוחית מולדת שלה בסיס ביולוגי-גנטי ידוע. "מערכת" הקשב והריכוז באדם מופעלת על ידי רשת של תאי עצב וכוללת אזורים אנטומיים רבים בעלי תפקידים שונים. זוהי יכולת "כלל מוחית" ולכן קיימים יחסי גומלין בין האזורים השונים האחראים על יכולת הקשב לבין אזורים האחראים על תפקודים מוחיים אחרים כמו: זיכרון, למידה, שפה (הבנה והבעה), התנהגות ועוד. מכאן מובן שהפרעה ביכולת זו יכולה לגרום לסימנים ולסימפטומים מגוונים ולעיתים קשה מאד לאבחן הפרעה בתחום זה.
מה זה הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז היא ליקוי התפתחותי המופיע בגיל הילדות בשכיחות גבוהה מאד (כ-10% מכלל הילדים באוכלוסיה). זהו אחד הליקויים הכרוניים השכיחים ביותר בילדים. הליקוי כה שכיח עד כי כל אחד מאיתנו מכיר ילד הסובל מהפרעת קשב, בין אם אנו מזהים את הליקוי בשמו או לא.
בגלל השכיחות הגבוהה ותופעות נלוות קשות (כמו: הפרעות התנהגות, נשירה מביה"ס ומעורבות גבוהה פי 4 בתאונות דרכים) הוכרזה הפרעת קשב וריכוז על ידי המרכז הפדראלי האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) כ"הפרעה משמעותית לבריאות הציבור" בעברית פשוטה – בארה"ב מוגדר הליקוי כמעט כמגיפה.
ילד נמרץ או קושי אמיתי?
הליקוי מתאפיין בקושי להתרכז לאורך זמן, בטווח קשב קצר, בפזיזות ובאי שקט מוטורי. לא לכל ילד יש את כל הסימנים. יש ילדים הלוקים בהפרעת קשב שכלל אינם "היפראקטיביים". ליקוי זה מנמיך מאוד את יכולותיהם של הילדים הלוקים בו, מפריע להם לתפקד וגורם להם ולסביבתם סבל רב.
בגלל שמדובר ביכולת "כלל מוחית" הקשיים בתפקוד בולטים ברוב תחומי חייו של הילד: התחום הלימודי, התחום ההתנהגותי והתחום החברתי. הקשיים בתפקוד נראים בכל מקום - בבית הספר, בבית, וביחסים עם החברים.
לא כל ילד "בעל מרץ" הוא ילד הסובל מהפרעת קשב. יש סיבות רבות לקושי בקשב. אנחנו מגדירים הפרעת קשב כאשר יכולת התפקוד של הילד ירדה מאוד והוא מתפקד ברמה נמוכה מיכולתו האמיתית ("לא ממצה את הפוטנציאל") וכאשר לא מצאנו שום סיבה אחרת לירידה זו בתפקוד.
מה גורם להפרעת קשב וריכוז?
להפרעת קשב וריכוז מקור מוחי שבסיסו גנטי, לכן נראה פעמים רבות יותר מבן משפחה אחד הסובל מהפרעה זו. רבים מהילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז סובלים במקביל מליקויים נלווים, ביניהם: ליקויי למידה, קשיים מוטורים וסנסורים, הפרעות במצב הרוח ובעיות בהתנהגות.
יש מאפיינים שונים לכל גיל. הילד הסובל מהפרעת קשב מסתמן לרוב כבר מגיל צעיר כילד שאינו ממצה את יכולתו, דבר הגורם לו ולסביבה תסכול וצער רב. רבים מהילדים מגיעים לאבחון באיחור כשהם סובלים כבר מדימוי עצמי נמוך, מהישגים לימודיים נמוכים, מקשיים חברתיים ומבעיות בהתנהגות.
למרות שמדובר בליקוי שמקורו גנטי רמת הקשב הנדרשת בגילאים שונים עולה וכך גם ילד הלוקה ביכולת הקשב יכול לתפקד יפה עד שלב מסוים ולהראות סימנים בשלב מאוחר כאשר יכולתו אינה מספיקה (למשל עם העליה לכיתה א' או עם המעבר לחט"ב או לתיכון כאשר קיים שינוי בדרישות).
איך מאבחנים?
מכיוון שיש לקחת בחשבון גורמים רבים באבחנה המבדלת, על כל ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז לעבור בדיקה נוירולוגית מקיפה. לאחריה יקבע האם יש צורך בבדיקות או באבחונים נוספים. על תהליך האבחון לכלול התייחסות לכל המרכיבים המעורבים - הרגשיים, החברתיים, הלימודיים וההתנהגותיים.
בפעם הראשונה בה פונים לייעוץ חשוב לספק מידע רב ככל האפשר לגבי מצבו ותפקודו של ילדכם – מכתבים המעידים על ליקוי רפואי אם קיים כזה, תרופות (אם ילדכם מטופל באופן קבוע מכל סיבה), מכתבים מהמסגרת החינוכית, תוצאות אבחונים פסיכולוגיים ו/או דידקטיים (אם נערכו כאלה) ועוד.
טעויות מזיקות
אנשים רבים מייעצים להורים לא לדאוג. במיוחד עושים זאת זרים הממהרים לשפוט והרואים בתווית של הפרעת קשב וריכוז תירוץ של "הורים המבקשים להתחמק מאחריות". אחרים טוענים כי זהו שלב זמני בהתפתחות שיחלוף מעצמו. לרוב אלה עצות מזיקות ומוטעות.
חייו של ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז, אך לא הוכר ככזה ולכן לא טופל, רצופים כישלונות ותסכולים והישגיו לרוב נמוכים. אצל מחצית מילדים אלה היחסים החברתיים נפגמים בצורה קשה. תפקוד ברמה נמוכה גובה מחיר בתחום הרגשי, החברתי וההתנהגותי ומשפיע על הערכתו העצמית של הילד ועל יחסיו עם הסביבה.
ליקויים אלה, אם לא יטופלו בזמן, יפגעו בילד ובמשפחתו ויתמידו גם בגיל המבוגר. כדי להשפיע על העתיד יש להתאים לכל אחד דרכי טיפול והתמודדות המתאימות לו ולמשפחתו, לזהות בזמן ולטפל תוך שימוש נבון במשאבים החברתיים-משפחתיים-קהילתיים.
הכותב הוא נוירולוג ילדים בכיר ביחידה לנוירולוגיה של הילד בבית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית
קראו עוד על אבחונים כאן
קראו עוד על היפגעות ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (ADHD)