פרכוסים ואפילפסיה בילדים

מהו פרכוס?

פרכוס הוא אירוע בו חלק מהתאים במח מאבדים את פעילותם החשמלית הרגילה ויוצרים מצב של "סערה חשמלית". האירוע הינו פתאומי ובלתי רצוני ויכול להתרחש בכל מקום במח. הפרכוס יכול להתרחש בצורות שונות: הרגשת טעם מוזר, ריח משונה, כאבי בטן ועוד.

ישנן שתי צורות של הופעת פרכוסים. פרכוס כלליים ופרכוסים ממוקדים.

פרכוסים כלליים:

1. צורת הפרכוס הידועה ביותר היא התקף כללי טוני קלוני. יש אבוד הכרה פתאומי ונפילה. הגוף מתמתח בעוצמה, הפה נסגר בחוזקה ולעיתים צבע השפתיים מכחיל. לאחר מכן יש התכווצויות של הגפיים, לעיתים נשיכת לשון, קצף מהפה והטלת שתן. בחלק מן הפרכוסים יופיעו רק חלק מהסימנים הנ"ל. ברוב המקרים הפרכוס נמשך דקות ספורות בלבד. לאחר הפרכוס יש הרפיה של השרירים והזלת ריר מרובה, לאחר מכן הילד יישן שינה עמוקה, עד שעתיים רצופות. השינה היא תהליך החלמה של המוח ואינה נחשבת כחלק מהפרכוס.
2. קיימים גם פרכוסים שהביטוי שלהם הוא אירועי התנתקות ("אבסנס", PETIT MAL). הילד מאבד קשר עם הסביבה, הוא נראה בוהה במשך מספר שניות. הילד חוזר לעצמו מיד אחרי האירוע.
3. התקף מיוקלונוס. תנועות לא רצוניות, מהירות, קצרות, פתאומיות הנמשכות פחות משניה.

פרכוסים ממוקדים:

1. התקף של תנועות בלתי רצוניות בגפה אחת או במחצית הגוף, ללא איבוד הכרה.
2. שינוי במצב ההכרה כולל פגיעה בזיכרון וחוסר תגובה עם מבט בוהה.

חשוב לציין שבזמן הפרכוס אין סכנה לחנק כיוון שהפרכוס יפסק אם אין מספיק חמצן. כמו כן אין סכנה של בליעת לשון כיוון שהלשון נוקשה בפה ואין היא נופלת אחורה.

פרכוס שכיח  יותר עד גיל 10. בגילאים 10-15 יש פחות סיכוי לפרכוסים.

מהן הסיבות לפרכוסים?

קיימות סיבות רבות לפרכוסים, במרבית המקרים הסיבה לא ידוע.  בחלק גדול מהמקרים יש נטייה תורשתית גם אם אין סיפור משפחתי של פרכוסים.

הסיבות הנוספות לפרכוס כוללים זיהום מוחי, חבלות ראש, חום גבוה, הפרעה באיזון הסוכר או המלחים בגוף, תהליך ממאיר, הפרעות מולדות בהתפתחות המח, ועוד.

מהן הבדיקות אותם הילד יעבור?

• בדיקות דם: ספירת דם (יכולה להצביע לכיוון זיהום). ביוכימיה כללית, לבדיקת רמות הסוכר והמלחים בדם. קראו כאן עוד על בדיקות דם
• :EEG בדיקה של הפעילות החשמלית של המח. הבדיקה מבוצעת ע"י הדבקת אלקטרודות על פני הקרקפת. האלקטרודות קולטות את האותות החשמליים והם נרשמים על גבי נייר. הבדיקה נמשכת בין חצי שעה לשעה בערנות או בשינה ואיננה מכאיבה. קראו כאן עוד על בדיקת EEG.
• הדמיה מוחית: CT, ולעיתים נדירות MRI. יעשו על פי שיקול דעת רפואי בלבד. קראו כאן עוד על CT. 
• ייתכנו בדיקות נוספות כגון בדיקות מטבוליות, על פי שיקול דעת רפואי.

מהו הטיפול שהילד יקבל?

1. לעתים הילד יאושפז לצורך מעקב והשגחה במחלקת ילדים. קראו כאן עוד על אשפוז.
2. אם נמצאה סיבה לפרכוס, הילד יקבל טיפול מתאים לגורם (לדוגמא – אנטיביוטיקה לזיהום).
3. אם לא נמצאה סיבה לפרכוס (מרבית המקרים), הילד ישוחרר ללא טיפול ויינתן הסבר להורים ולילד, יחד עם מעקב רפואי במרפאות הילדים.
4. טיפול תרופתי בפרכוסים - במידה וההתקף הינו התקף ממושך או התקף שני, על פי החלטת הרופא הנוירולוג.
5. פרכוס ממושך: לעתים הפרכוס אינו מסתיים תוך דקות ספורות והוא נמשך פרק זמן ארוך יותר. במקרים אלה ייתכן והרופא ייתן מספר תרופות בזו אחר זו. ברוב המקרים הטיפול יעיל והפרכוס נחלש בהדרגה עד שהוא נפסק. רק לעתים רחוקות יש צורך באשפוז בטיפול נמרץ.

מה עליכם לעשות בעת הופעת פרכוס אצל ילדיכם?

1. יש להרחיק חפצים חדים וקשים מסביבת הילד, רצוי להשכיב את הילד על משטח רך (כמו מזרון) ולרפד את סביבתו בכריות ושמיכות על מנת למנוע פציעות משניות
2. יש להשכיב את הילד על הצד, כשפיו פונה כלפי מטה, כדי להקל על פליטת הפרשות מפיו החוצה
3. אין לפתוח את הפה בכוח או לנסות להוציא את הלשון בכוח!! אין בכך כדי להועיל ויש בכך כדי להזיק. אין למנוע את תנועות החולה.
4. אין לתת תרופה או נוזלים דרך הפה בעת הפרכוס מחשש להשתנקות.
5.  יש להזעיק עזרה או לפנות את הילד לחדר מיון.

המלצות ואזהרות נוספות:

באופן כללי הילד יכול וצריך לנהל אורח חיים רגיל.

מומלץ לא להשאיר את הילד לבד באמבטיה או בבריכה ובים, או במקום נעול.

רכיבה על אופניים מותרת עם קסדה בלבד ולא בכבישים סואנים מומלץ לעסוק בספורט, אך צלילה וטיפוס הרים – לא מומלצים

האם הילד שלי סובל מאפילפסיה?

על מנת לתת לילד אבחנה של אפילפסיה יש צורך בשני אירועים של פרכוסים שקרו ללא סיבה ברורה (טריגר). ייתכן והרופא ייתן שם מדויק לסוג האפילפסיה שממנה סובל הילד.

מהו הטיפול באפילפסיה?

ברוב המקרים הרופא ימליץ על טיפול תרופתי למניעת התקפים נוספים. הרופא יסביר במסגרת המחלקה  או המרפאה, מהם סוגי התרופות ואיזו תרופה מתאימה ביותר לסוג האפילפסיה. הטיפול התרופתי עשוי להפחית את תדירות ההתקפים. אצל 75% - 80% מהחולים טיפול זה מונע את ההתקפים. לאחר שנתיים ללא התקפים אפשר לנסות להפסיק את הטיפול התרופתי, אך תמיד בהוראת רופא. הפסקה פתאומית של נטילת התרופה יכולה להביא להתקף מיידי.

מהם הסיכויים להחלמה?

לאחר שנתיים ללא פרכוסים הסיכויים להחלמה הם טובים מאוד והילד יוכל לנהל אורח חיים תקין. בכל מקרה הרופא יסביר בפרוט במסגרת המרפאה את הסיכויים להחלמה על פי סוג הפרכוס ועוד.

בעת שיחת טלפון למוקד לקביעת תורים של הדסה יש לציין "מרפאת  אפילפסיה".

העלון מבוסס על דף מידע מאת מחלקת ילדים, הדסה עין כרם.

להדפסה לחצו כאן.

למידע דומה מותאם לילדים לחצו כאן.