הורים

כוויות בילדים

ילדים שסובלים מכוויות מטופלים במחלקת כירורגית ילדים, על ידי צוות כירורגיה וכירורגיה פלסטית.

 

מהי כוויה?

כוויה הינה נזק לרקמות העור הנגרם עקב חשיפה לחום. כוויה עלולה להיווצר עקב חשיפה לאש פתוחה, או ממקור קור או חום אחר. לדוגמה: תנור, שמש, שמן רותח, מים חמים, תה, מרק חם וכו'.

 

ישנן רמות שונות של כוויות. הן נקבעות עלפי שלושה מדדים:

  1. שטח הכוויה- איזה אחוז שטח מהגוף נכווה.
  2. דרגת הכוויה- מקובל לחלק את הכוויות לשלוש דרגות:

·        כוויה מדרגה ראשונה- חל נזק שטחי לשכבת העור העליונה (אפידרמיס). האזור שנכווה נראה אדום והופך ללבן כאשר לחצים עליו. בדרך כלל הכוויה חולפת מעצמה בפרק זמן של 3-6 ימים. אין צורך באשפוז בבי"ח. דוגמה לכוויות מסוג זה: כווית שמש עקב חשיפת יתר לשמש.

·        כוויה מדרגה שנייה- כוויה זו פוגעת בשכבת העור העליונה ובזו שמתחתיה (הדרמיס) והיא יכולה להופיע השתי צורות:

-         כוויה שטחית שסימניה הם: כאב, אודם מקומי, ולעתים הופעת שלפוחיות. הכוויה מחלימה בפרק זמן של 3 שבועות. לא נשארות צלקות בולטות אך עלול לחול שינוי בצבע העור (פיגמנטציה) באזור שנכווה.

-         כוויה עמוקה שסימניה הם: כאב, וצבע לבן באזור הכוויה. לעתים מראה הכוויה דומה לזה של הכוויה השטחית. כוויה עמוקה משאירה צלקות. לכן, יש צורך לבצעה ניתוח השתלת עור ונדרש זמן רב להחלמה.

·        כוויה מדרגה שלישית- זו כוויה שפוגעת בכל שכבות העור. אזור הכוויה לבן, יבש ונוקשה. הכוויה גורמת לצלקות ודורשת ניתוח להשתלת עור וחבישות לחץ.

  1. מיקום הכוויה – מהם האברים הפגועים. כוויה בכפות רגליים, כפות הידיים, פנים ואזור אברי  המין מעלה את הסיכונים והסיבוכים הכרוכים הכוויה.

לעתים, ניתן למצוא באזור הפגוע דרגות כוויה שונות – אזורים בהם הכוויה שטחית ואזורים אחרים בהם הכוויה עמוקה.

 

למה גורמת הפגיעה מכוויה?

לעתים, הכוויה גורמת לפגיעה מורכבת ונרחבת בעור החושפת את הילד לסכנה של זיהומים, להפרעה בתזונה (עקב איבוד חלבונים וחוסר תאבון) ולכאבים חזקים הנובעים מהכוויה עצמה או מהטיפולים. בנוסף, קיימת פגיעה בשלמות העור הכרוכה לעתים בצלקות ובשינוי המראה החיצוני. תקופת האשפוז יכולה להיות ממושכת וכך גם תקופת ההחלמה והשיקום בבית. לכך יש השלכות העל שגרת החיים הרגילה של כל בני המשפחה (היעדרות ממושכת מהעבודה, הפסד ימי לימודים, היעדרות ההורים מהבית כאשר יש אחים נוספים ועוד). לעתים, עצם הפגיעה מעוררת בקרב הילד וההורים רגשות חרדה, כאב, תסכול, אשם וכעס. כל אלה מהווים גורמים מלחיצים וטראומטיים עבור הילד ומשפחתו. לכן, יש צורך בתכנון תוכנית טיפול כוללנית ורחבה אשר תסייע לילד ולמשפחתו להחלים ולהתמודד בצורה היעילה ביותר עם המצב החדש שנוצר ועם האתגרים העומדים בפניהם.

הצוות המטפל ישמח לתת תמיכה בכל דבר אשר אתם זקוקים לו.

הצוות הינו רב תחומי ומקצועי: רופאים פלסטיקאים, אחיות, עובדת סוציאלית, דיאטנית, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסטית, צוות "היחידה לטיפול בכאב" וצוות חינוכי.

הרופאים מגיעים מידי יום למחלקה הכירורגית כדי לבדוק את הילדים. (בהתאם לצורך הם מגיעים אף מספר פעמים ביום) הרופאים הפלסטיקאים שוהים רב הזמן במחלקת האם שלהם (פלסטיקה), אולם גם המחלקת פלסטיקה יש רופאים המומחים לטיפול בילדים. ראו כירורגיה פלסטית. 

אחיות- נמצאות במחלקה במשך כל שעות היממה וניתן לפנות אליהן בכל בעיה ושאלה. האחות הראשית נמצאת המחלקה בשעות הבוקר. תפקיד האחיות הוא לרכז ולתאם את הטיפול בילדכם בין כל הגורמים הרב מקצועיים המטפלים. כמו כן, הן יישמחו לעזור ולתת טיפול בשיכוך כאבים במשך כל שעות היום.

העובדת הסוציאלית- נמצאת המחלקה במהלך השבוע. היא יכולה לסייע לכם להתמודד עם התהליכים שאתם וילדכם עוברים סביב הפגיעה והאשפוז, ולהתארגן עם השינויים המלווים בכך. בהתאם לצורך, העובדת הסוציאלית יכולה לעזור לכם בהתמודדות הנפשית שלכם ושל ילדכם עם הכוויה ולתכנן עמכם בשיתוף עם הצוות הסיעודי את השחרור הביתה. זאת בהתאם לצרכים הרפואיים, להמלצות הצוות הרפואי וזכויותיכם בקופת החולים בה ילדכם מבוטח. ניתנים גם ייעוץ והדרכה לגבי זכויות מביטוח לאומי, המשך טיפול במסגרת קופת החולים, ובמידת הצורך- המשך קשר עם עובדת סוציאלית בקהילה. הפנייה לעובדת סוציאלית נעשית על ידי האחות הראשית של המחלקה.

הדיאטנית- חברה בצוות המחלקה ונמצאת במחלקה לסירוגין. הדיאטנית תאמוד את מצבו התזונתי של הילד ואת כמות הקלוריות והחלבון לה הוא זקוק כדי לקדם החלמה מהירה. בהתאם למצבו התזונתי של הילד היא תמליץ על כלכלה מתאימה.

מרפאה בעיסוק- מגיעה למחלקה על פי הצורך. היא מפעילה את המטופל באופן פסיבי ואקטיבי לשמירה או הגדלת טווחי התנועה, בעיקר בגפיים העליונות, הפה והצוואר. בהתאם למצב הילד, הפעילות נעשית במחלקה או במכון לריפוי בעיסוק. המרפאה בעיסוק אחראית לבניית סדי מנוחה לידיים ולרגליים. היא מתאימה מכשירי עזר המקלים על תפקוד האיבר שנפגע ומדריכה את הילד והמשפחה לשימוש בהם. הגישה הטיפולית היא גישה שיקומית. המרפאה בעיסוק מעודדת ומדריכה לעצמאות בתפקודי היומיום (ADL) כמו: רחצה, אכילה, לבוש, משחק ועוד. היא מדריכה את ההורים עם השחרור מבית החולים להזמנת בגדי לחץ ובמקרה הצורך לשימוש ברטיות סיליקון, המיועדות לריכוך הצלקות ולהשטחתן. כמו כן, היא עוקבת במהלך האשפוז ולאחריו אחר הצלקות, התאמת בגדי הלחץ והתפקוד של הילד.

פיזיותרפיסטית- מגיעה למחלקה על פי הצורך. תפקידה הוא לשמור ולשפר את רמת התפקוד היומיומי של הילד כגון: קימה מהמיטה, עמידה והליכה. לצורך תפקוד תקין יש לשמור על טווחי תנועה מלאים ועל כוח השרירים. באזור הכוויה יש סכנה לקיצור רקמות, דבר שגורם להגבלה בטווח התנועה. לכן, חשוב להתחיל את הטיפול הפיזיותרפי כבר בתחילת האשפוז. הטיפול כולל: הנעת מפרקים באופן אקטיבי ופסיבי וחיזוק השרירים באמצעות טכניקות שונות הכוללות גם משחק. קיימת חשיבות רבה לשיתוף פעולה מצד בני המשפחה, ולכן הם מקבלים הדרכה להמשך הפעילות עם הילד לעידוד תנועתיות והפעלה מעבר לשעות הטיפול. שיתוף הפעולה של בני המשפחה חיוני לשיקומו המוצלח של הילד.

צוות "היחידה לטיפול בכאב" של בית החולים- מסייע בהתאמת טיפול יעיל לשיכוך כאבים הנגרמים לילד בעקבות הכוויה ו/ או הטיפול בה.

הצוות החינוכי- כולל מורות וגננות, מטפלות במוזיקה ובאמנות, משחק במים וסייעות. הצוות מארגן חוגים, טיפולים פרטניים, משחקים, וכן מסייע בהשלמת החומר הלימודי. הצוות פועל במשחקייה בשעות היום בכל יום, ופועל על פי לוח השנה של משרד החינוך. ראו בית הספר הדסה.

 

הטיפול- מה הוא כולל?

הטיפול משלב טיפול ישיר בכוויות באמצעות רחצה מיוחדת באמבטיה, חבישות, מגוון דרכים להקלה על כאב וחרדה, הקפדה על תזונה מתאימה ומענה על בעיות וצרכים שונים, פיזיים ורגשיים המתעוררים במהלך האשפוז. בנוסף, נעשה מעקב אחר מצבו הכללי של הילד, מצב ערנותו והתנהגותו, וכן נלקחות בדיקות דם ובדיקות נוספות בהתאם לצורך.

 

תרופות לשיכוך כאבים. לדוגמה: אקמול, אופטלגין, ותרופות חזקות יותר כמו: מטדון, אוקסיקוד. לעתים משלבים גם טיפול נוגד חרדה.

רחצה באמבטיה- במהלך הרחצה אזור הכוויה נשטף על ידי האחות כדי להסיר תאי עור מתים. בהמשך, ולאחר הדרכה, ייעשה הטיפול על ידי ההורים או הילד עצמו (תלוי בגילו). הטיפול באמבטיה כרוך בכאב ולכן לפני כל רחצה הילד יקבל תרופות לשיכוך כאבים. למרות הסבל הכרוך בכך, הרחצה היא חלק חיוני בטיפול שמאפשר לעור להתחדש ולהחלים. לאחר הרחצה מורחים על הכוויות משחות אנטיביוטיות שונות כדי למנוע זיהומים, על פי הוראת הרופאים, וחובשים את האזור. שיתוף פעולה מצד המשפחה בנושא זה חשובה ומהותית.

 

משחק במים- צוות בית הספר של מחלקה פיתח תוכנית של משחק במים. מטרות התוכנית הם לצמצם את המגע הטראומטי עם המים, לתת לילד הזדמנות לביטוי רגשי לא מילולי, להפוך את החוויה הפסיבית לחוויה אקטיבית כך שיקבל תחושת שליטה ולהציג את בית החולים כמקום חווייתי ונעים ולא רק מכאיב. התוכנית מתבצעת במספר שלבים.

תזונה- הגוף זקוק לכלכלה עשירה בקלוריות ובחלבונים כדי לבנות מחדש את הרקמות באזור הפגוע. דיאטנית קלינית תהיה שותפה לתהליך הטיפול ותעקוב אחרי משקל הילד והתפריט שלו, ותיתן המלצות. כאשר בעקבות הכוויה הילד חווה חסר תאבון, יש צורך להאכלה דרך צינור (זונדה).

השתלת עור- ההחלטה על צורך בניתוח להשתלת עור נקבעת על ידי הרופא המטפל. השתלת עור דרושה כאשר תהליך החלמת העור מן הכוויה ארוך או כאשר הכוויה עמוקה מידי מכדי להתרפא בטיפול שמרני. השתלת עור נעשית בחדר ניתוח בהרדמה כללית. קראו כאן על ניתוחים בילדים. במידה וילדכם יזדקק לטיפול כזה תקבלו על כך הסבר מפורט מהרופא ותתנו את הסכמתכם לכך.

חבישת לחץ- משמשת לריכוך והשטחות הצלקות בכוויות עמוקות מדרגה שנייה או שלישית. החבישה משמשת לגוף כבגד תחתון על האיבר הפגוע ומתחת לבגדי הילד. הצורך החבישה לחץ מוערך על ידיד הצוות המטפל. לבישת החבישה נעשית רק לאחר שהעור החלים מפצעים מפרישים. הצוות המטפל יפנה אתכם לגורם המתאים לצורך מדידה ותכנון חבישת הלחץ.

 

כיצד ההורים יכולים לעזור?

לכם, ההורים- תפקיד חיוני וחשוב בטיפול. מדיניות המחלקה היא לשתף את ההורים ככל האפשר. אתם אלו שמכירים את הילד בצורה הטובה ביותר ונמצאים איתו כל היום. לכן, ההשגחה והדיווח שלכם על מצב הילד חשובים לצוות מאוד. כמו כן עליכם לדווח לצוות על רגישות לתרופות ומזון ועל מצבו הבריאותי הכללי של ילדכם. מומלץ שתהיה בקרבת מקום או נוכחים בזמן רחצה וחבישה, ואם ניתן- שהטיפול אף ייעשה על ידכם בהדרכת האחיות (טיפול אשר תצטרכו לעשות בבית). לילד חשובה מאוד תמיכתכם וסבלנותכם בכל שלבי הטיפול. נוכחות ההורים מסייעת להפחית חרדה מהילד ומשפיעה ישירות על התמודדותו.

קראו על הכנה לאשפוז.

 

כאשר יש קשיים

הפגיעה בכוויות וכן הטיפול בהן גורמים לעתים לילד לחוות תופעות לוואי שלאחר טראומה: רגרסיה התנהגותית, חרדה, הרטבות ליליות, סיוטי לילה, תוקפנות כלפי הצוות המטפל ו/ או המשפחה והסביבה החברתית, הפרעות קשב וריכוז וירידה בדימוי העצמי ובדימוי הגוף. אלו הן תופעות שכיחות וטבעיות למצב והן עלולות להמשך עד כחודש לאחר הטראומה. במידה והן נמשכות זמן ממושך יותר, יש לפנות לייעוץ. חשוב שאתם ההורים- תחזקו בילד את ההרגשה שאתם מקבלים אותו ואוהבים אותו כפי שהוא. ילדכם זקוק לכם יותר מתמיד- למלות הרגעה, העידוד והאהבה שלכם, ולמגע היד והחיבוק האוהב שלכם, לתחושה שאתם נמצאים בשבילו כדי לעזור לו. אל תהססו לפנות לצוות המטפל להתייעצות ולשיתוף ברגשות שאתם חווים כהורים. בטיפול בילדכם ניתן לשלב גם עובדת סוציאלית ובמקרה הצורך גם פסיכיאטר לילדים או פסיכולוג. בהמשך, ניתן לפנות לייעוץ וטיפול במרכז לטיפול בטראומה של הילד הנמצא בהדסה הר הצופים. לשם כך, ניתן לקבל פרטים אצל עובדת סוציאלית או לפנות ישירות לטלפון: 02-5844341.

 

שחרור

ילדכם ישתחרר הביתה כאשר מצבו יתייצב והכוויות תחלנה להתרפא ולהיסגר. השחרור מבית החולים יתבצע לאחר תיאום עם אחות הקשר של קופת החולים בה ילדכם מבוטח. בהתאם לצורך, יתואמו טיפול פיזיותרפי ומעקב תזונתי בקופת החולים. עם השחרור, יש לקבוע תור לביקורת במרפאה הפלסטית.

המשך הטיפול בבית:

הטיפול בכוויה ממשיך בבית ו/ או במרפאה הקהילתית. יש לעשות רחיצות וחבישות פעם או פעמיים ביום (על פי הנחיות הרופא). חשיפה לשמש אסורה במשך חצי שנה. יש להמשיך ולהיות במעקב במרפאה לכירורגיה פלסטית.

מתי יש לפנות למיון?

1.      בכל מקרה בו אתם מבחינים שהילד מתנהג שלא כרגיל. לדוגמה: שלשולים, אפטיות, אי שקט, חוסר תאבון.

2.      חום גבוה מעל 38.5 מעלות.

3.      כאשר אזור הכוויה נראה מזוהם אודם, מפריש מוגלה, כואב יותר מהרגיל.

תופעות של אחרי החלמה:

שינויים במבנה ובתפקוד הגפיים (במידה והפגיעות היו בגפיים) – השינויים נגרמים כתוצאה מתהליך הצטלקות העור וקיצור טווח התנועה של הגפיים. התופעה מאובחנת על ידי הרופא, הפיזיותרפיסטית והמרפאה בעיסוק במהלך הביקורת הרפואית. ניתן לשפר את המצב באמצעות פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. לעתים מומלץ על ניתוח.

צלקות – יטופלו באופן שמרני על ידי חבישות לחץ, רטיות סיליקון וסדים, לפי הצורך- בריפוי בעיסוק. במקרים בהם שיטות אלו לא עובדות, ניתן לעבור ניתוח לשחרור צלקות.

 

מניעת כוויות- אמצעי זהירות:

  1. יש להרחיק ילדים ממקור חום.
  2. מיחם/ קומקום/ סיר עם מים חמים והחוטים המחוברים אליהם- יש להניח הרחק מהישג ידם של ילדים. יש לזכור שילדים יכולים לטפס על כסאות ומגירות ולכן כדאי למנוע מהם גישה על ידי נעילת מגירות וקיצור חוטי חשמל.
  3. בדקו את טמפרטורת המים באמבטיה לפני שאתם מכניסים את הילד למקלחת. אם יש טרמוסטט- קבעו את דרגת החום מראש.
  4. אל תעבדו עם אש, שמן, או מים רותחים, כאשר הילדים בסביבה.  

הדרכות לטיפול בכוויות קלות נמצאות כאן.

 

הכתוב מבוסס על עלון מידע של מחלקת כירורגית ילדים, הדסה.

לעלון לחצו כאן.

למידע דומה שמיועד לילדים לחצו כאן.

 

דרכי התקשרות:

מחלקת כירורגית ילדים: 02-6777599 /  02-6776477

מחלקה לכירורגיה פלסטית: 02-6776615 / 02-6776616

מרפאה לכירורגיה פלסטית: 02-6777614

זימון תורים: 02-5842111

המרכז לטיפול בטראומה של הילד, הר הצופים: 02-5844341