תחום רפואת הספורט והפעילות הגופנית נוגע לשלושה סוגי אוכלוסיה עיקריים: האוכלוסיה הכללית, הספורטאים, ואלו החיים עם מחלות כרוניות. תפקידנו הוא לעודד ביצוע פעילות גופנית יעילה ובטוחה במסגרת ניהול אורח חיים בריא לכלל האוכלוסיה, תוך מתן מענה למגבלות מחלות רקע שונות או הופעת מצבי מחלה/פציעות בעקבות הפעילות. אמנם העקרונות דומים בין מבוגרים לילדים ונוער, אולם הבדלים אנטומיים, פיזולוגיים, ביוכימיים ונפשיים, דורשים התיחסות מיוחדת בגיל הצעיר.
1) האוכלוסיה הכללית: אנו עוקבים ללא הרף אחר התקדמות המחקר בנושא תפקידה של הפעילות גופנית במניעה ראשונית של מחלות כרוניות שונות, ומקדמים אותה ע"י הרצאות לקהילה ופעילויות שונות. ההמלצה הנוכחית, אשר התגבשה לפני למעלה מעשור, הינה כי מבוגרים יצברו 30 דקות של פעילות גופנית ברוב ימות השבוע לשם הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי-דם. בהמשך, נמצא כי דרושות 60 דקות של פעילות גופנית יומיומית על מנת למנוע עלייה במשקל לאורך השנים ולהפחית את הסיכון להשמנת יתר. אגב, הדבר מסביר מדוע עליה במשקל לאורך השנים הינה בלתי נמנעת באופן מעשי – ירים את ידו מי שמבצע שעה של פעילות מדי יום....
בצורה דומה, ישבה ועדת מומחים וסיכמה את העדויות המדעיות ליתרונות פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער. סוכם כי על ילדים ובני נוער לצבור לפחות 60 דקות יומיות של פ"ג ברמה בינונית ומעלה, כאשר ניתן לצבור הפעילויות בשעורי החינוך הגופני בביה"ס, בהפסקות, בהגעה אל ביה"ס וחזרה ממנו, ובשעות אחר הצהריים. ישנם מספר יתרונות מוכחים של פעילות גופנית בקרב ילדים. הראשון הינו הפחתת שומן הגוף והסיכון להשמנה וסיבוכיה המטבוליים, כפי שידוע ממחקרים במבוגרים. אגב, במחקר אשר פורסם לאחרונה ובו נבדקו מעל 1700 ילדים ובני נוער, נמצא כי יתכן ויש אפילו צורך ב-90 דקות יומיות על מנת להגן על ילדים מסיבוכים מטבוליים כגון עודף שומן בגוף, תנגודת לאינסולין, לחץ דם גבוה או יתר שומני-הדם. נושא חשוב נוסף הינו הגברת מסת העצם: ידוע כי ילדים פעילים בעלי מסת עצם גבוהה יותר, ואף נמצא לאחרונה כי פעילות גופנית בגיל ההתבגרות קשורה עם מסת העצם בגיל המבוגר- ללא קשר לכמות הפעילות אשר בוצעה לאורך השנים. הגברת ההשגים האקדמיים על ידי פ"ג הינו ממצא מעניין: תוספת שיעורי חינוך גופני בבתי ספר, גם על חשבון שיעורים אחרים – הגבירה את ממוצע הציונים! ילדים פעילים גם בעלי יכולת ריכוז טובה יותר, עם פחות נטיה לחרדה ולדיכאון. לבסוף, ידוע כי לילדים פעילים יש סיכוי גבוה יותר להפוך למבוגרים פעילים, ולמעשה ככל שהילד מתמיד יותר בפעילות לאוך השנים – כך גדל הסיכוי כי יהיה פעיל בעתיד. כך, נזרעים הרגלי חיים בריאים ומהנים כבר בגיל הילדות.
על העוסקים ברפואת ספורט ופעילות גופנית בילדים לוודא השגת מטרות אלו, בין אם על ידי חינוך הילדים והוריהם, ובין אם בארגון ויעוץ למסגרות קהילתיות/ ממשלתיות.
2) ילדים החיים עם מחלות כרוניות: מעל לעשרה אחוזים מהילדים חיים עם מצב בריאותי כרוני כלשהו. הגדרה כללית למצב כזה, הינה ילד אשר דורש טיפול רב יותר (נפשי, גופני, חברתי) ותשומת לב מוגברת לעומת ילדים אחרים בני גילו. מדובר במצבים נוירולוגיים (כגון אפילפסיה או הפרעת קשב וריכוז), מחלות לב מולדות, מחלות ריאה (כגון אסתמה וסיסטיק פיברוזיס), מחלות מערכת העיכול (כגון מחלת מעי דלקתית וצליאק), מחלות המערכת ההורמונלית (כגון סוכרת), מחלות כליה, ממאירויות, ועוד. כצפוי, גם בקרב ילדים עם מחלות כרוניות, פ"ג בעלת יתרונות בריאותיים רבים: במישור הנפשי, ישנו שיפור בהתמודדות עם מחלה כרונית באופן כללי; במישור הגופני, ישנו לרוב הפחתה בעוצמת המחלה וסיבוכיה. עניין חשוב נוסף הוא בעיית השמנה בקרב ילדים עם מחלות כרוניות. לרוב, ילדים אלו אינם פעילים כשאר חבריהם לספסל הלימודים – ואחוזי ההשמנה מגיעים עד ל- 50% בחלק מהמחלות. הדבר נובע, בין היתר, מחשש של ההורים והמטפלים לגרימת נזק, ומחוסר מודעות להשפעתה החשובה של הפעילות. לרוב, אין כל הצדקה רפואית לחוסר פעילות גופנית בנוכחות מחלות אלו, וכאשר מבוצעת על פי היכולת ולאחר בדיקת רופא העוסק בתחום זה, יש בעיקר יתרונות.
על העוסקים ברפואת ספורט ופעילות גופנית בילדים להכיר את ההנחיות וההגבלות הקיימות למצבי המחלה השונים, לאפשר ולעודד ביצוע פ"ג סדירה, המותאמת לצרכים הספציפיים לכל מצב מחלה. לדוגמא, במחלה בה נפגעת צפיפות העצם (כגון מחלת מעי דלקתית, מחלת כליות כרונית או לאחר החלמה מסרטן), פעילות גופנית הכוללת קפיצות ושינויי כיוון מרובים יכולה להגביר את חוזק העצמות. כמובן, שיש להשמר מפני נפילות וחבלות.
לצורך כך הוקמה תכנית "הנאה בהנעה", פרי לשיתוף פעולה בין מחלקת ילדים בבי"ח הדסה הר-הצופים, לבין המרכז לרפואת ספורט "הדסה אופטימל". התכנית מעודדת ילדים בעלי משקל עודף ומחלות כרוניות, לשוב ולגלות את ההנאה שבפעילות הגופנית, ולבצע מתוך כך. היתרונות הבריאותיים יבואו מאליהם. התכנית מתקיימת במרכז קוסל בגבעת רם, במתנ"ס פסגת זאב, במתנ"ס גילה ובבי"ס פרנקל בגבעה הצרפתית. פרטים נוספים – בפרסום נפרד במדור זה.
3) ספורטאים: בענפי ספורט רבים, שיא היכולת התחרותית הינה בעשור השני והשלישי לחיים. ספורטאים תחרותיים לרוב החלו את הקריירה כבר בגיל הילדות, עם נפח אימונים המגיע לעשרות שעות בשבוע. סיבוכי הדרישות הגבוהות, למשל "טריאדת הספורטאית", בה הפרעות אכילה גוררות הפרעות במחזור ופגיעה בצפיפות העצם, מוכרים היטב. פציעות משימוש יתר, עקב רצונו הרב של הילד להצטיין אשר לעתים עולה על יכולתו הגופנית, עלולות להשליך על גופו בעתיד. בנוסף, ההוצאה האנרגטית הגבוהה דורשת מעקב אחר התזונה הנלווית, תהליך הגדילה וההתבגרות, הרכב הגוף ומידותיו. כך, אפשר לודא כי תקופת האימון המאומץ של הספורטאי לא פוגעת במדדים החיוניים לעתיד, כאשר הדוגמא הקלאסית הינה מיצוי פוטנציאל הגובה ומסת העצם.
כל ילד נמצא באחת משלוש הקטגוריות הללו, וכל ילד צריך להיות פעיל לאורך היממה. רופא הספורט לילדים יכול לוודא כי הדבר נעשה, ובצורה בטוחה ויעילה, ולתת מענה רפואי לשאלות ובעיות העלולות להופיע. כך, הילד הפעיל יהיה בריא יותר, נפשית וגופנית, ויגדל להיות מבוגר פעיל ובריא יותר.
לפרטים נוספים – ד"ר גל דובנוב-רז, מחלקת ילדים, בי"ח הדסה הר-הצופים, והמרכז לרפואת ספורט "הדסה אופטימל". 054-4570250, gald@hadassah.org.il
לפרטים על התוכנית לחצו כאן.